מה דורש תכנון פיננסי משפחתי?
לפני שנתחיל, חשוב לזכור כי כדי לתת חוסן כלכלי ולתכנן את התקציב המשפחתי בצורה מאוזנת ושקולה, חייבים אחריות אישית גבוהה, כוח רצון מטורף ומוטיבציה חזקה. קשה להצליח לשמור על כלכלת משפחה מאוזנת, כאשר אין אחריות אישית והחיסכון מתבטא רק כלפי בני המשפחה מבלי לרצות להוביל שינוי. כדי להוביל שינוי צריכים מוטיבציה חזקה ואומץ לצאת מאזור הנוחות ולהקדיש מחשבה על העתיד הכלכלי.
איך מתחילים עם תכנון פיננסי משפחתי?
השלב הראשון בבניית חוסן כלכלי הוא תכנון התקציב המשפחתי בצורה נכונה ומאוזנת. איך מתחילים לעשות את זה? יש לכך כמה שלבים.
שלב ראשון – ניהול הוצאות והכנסות
בשלב ראשוני ההמלצה היא לבדוק מה קורה בחשבונות הבנק ולהתחיל לקחת עליהם אחריות. גם מי שיש לו יתרת זכות והוא לא במינוס, יכול להתגלות כאחד שלא מתנהל נכון פיננסית. כדי למנוע התנהלות כושלת כדאי להתחיל לערוך רישום של כל הוצאה וכל הכנס. כך תוכלו לראות בסיכום הסופי מה גובר על מה, ההוצאות או ההכנסות. לצורך רישום זה תוכלו לבנות טבלת אקסל ייעודית, ניתן להוריד אפליקציות שונות לסמארטפון שיסייעו לכם בתיעוד הזה ביתר נוחות.
שלב שני – דואגים לאיזון פיננסי
השלב השני בתכנון פיננסי משפחתי הוא לוודא שגובה ההכנסות החודשיות גבוה מגובה ההוצאות החודשיות. כל עוד וההוצאות גוברות על ההכנסות, לא תוכלו להתקדם מבחינה כלכלית ולתכנן פיננסית את העתיד. אם אתם רואים שההוצאות גוברות על ההכנסות, נסו לבדוק כל סעיף בהוצאות, האם יש סעיף מוגזם? או מיותר? עברו על כל הוצאה ובדקו אם ניתן להפחית בה. יחד עם זאת, חפשו מקורות הכנסה נוספים כדי שתוכלו להתחיל להתבסס מבחינה פיננסית לעתיד כלכלי בטוח יותר.
שלב שלישי – מגדירים יעדים
תמיד חשוב להגדיר יעדים ואפילו כבר בתחילת הדרך כדאי להגדיר יעדים כדי להגביר את המוטיבציה לביצוע השינוי. יחד עם זאת, לאחר שאתם מגלים שהצלחתם לאזן את התקציב המשפחתי, הגיע הזמן להגדיר יעדים לכלכלה העתידית שלכם, כמה הייתם רוצים לחסוך מידי חודש, מה גובה הסכומים שתצטרכו בהמשך החיים לאירועים כמו בר מצווה, חתונה, וכדומה.
חשוב מאוד להציב יעדים לא גבוהים מידי ולא קטנים מידי, יעדים שאמנם תצטרכו להתאמץ כדי לעמוד בהם, אך הם יהיו ישימים עבורכם. ליד כל יעד רשמו את הסכום שתצטרכו עבורו.
שלב רביעי – בונים רשת ביטחון כלכלית
שינויים תמיד יכולים להתרחש ואם אתם צופים שינוי קרוב כמו גירושין, הרחבת המשפחה, מעבר לפריפריה וכדומה, קחו זאת בחשבון. שינויים משליכים באופן ישיר על המצב הכלכלי, הן לטובה והן לרעה. חשוב לקחת את השינויים הצפויים בחשבון ככל הניתן ובכך ליהנות מיציבות רבה יותר.
שלב חמישי – פונים לחסכונות
תכנון פיננסי משפחתי מתבסס על השקעה בחסכונות. תוכלו לפתוח חיסכון על שימכם או על שם כל ילד. ויחד עם זאת, לוודא את יציבות הפנסיה שלכם בעתיד. השקעה בחסכונות היא משתלמת. קיימים אפיקי השקעה רבים וכדי למצוא את הנכון שבהם, ההמלצה היא לפנות ליועץ השקעות מומחה בתחום.
אחריות אישית, כוח רצון ומוטיבציה חזקה
תכנון פיננסי משפחתי עם ליווי מקצועי
תוכנית פיננסית אינה מסמך סטטי – זוהי תכנית משתנה שנועדה לעזור לך להשיג את המטרות והיעדים שלך ולמדוד את ההתקדמות שלך ביחס אליהם. מתכנן פיננסי טוב יודע להתמקד בצרכים ארוכי הטווח של הלקוחות שלו ומרכיב עבורם תוכנית שתעזור להם להשיג את מטרותיהם.
קרן חירום: כמה באמת צריך וכיצד בונים אותה בלי ללחוץ על התקציב
אחד הרכיבים שנעלמים מהרבה תכניות משפחתיות הוא קרן החירום, ולמעשה זהו הבסיס שכל שאר התכנון נשען עליו. הכלל המקובל בעולם התכנון הפיננסי הוא להחזיק נזילות בגובה של שלושה עד שישה חודשי הוצאה משפחתית. אם ההוצאה החודשית של המשפחה עומדת על 14,000 ש״ח, מדובר על יעד נזילות של 42,000 עד 84,000 ש״ח שיושב במקום נגיש ולא בהשקעה ארוכת טווח.
הטעות הנפוצה היא להתייחס לקרן החירום ולחיסכון ארוך הטווח כאל אותו דבר. כשהמכונית מתקלקלת או מתקרר מקור הכנסה, מי שאין לו כרית נזילה נאלץ למשוך כסף מקרן השתלמות, לפרק קופה או לגלוש למסגרת אשראי שעלותה השנתית נעה בדרך כלל בין 9% ל-15%. כך נוצר מעגל שבו דווקא ברגעי הלחץ משלמים על הכסף הכי יקר.
הדרך הנכונה לבנות את הקרן היא הוראת קבע אוטומטית שמופעלת ביום קבלת המשכורת, עוד לפני שהכסף מתחיל להתפזר על הוצאות שוטפות. גם הפרשה של 700 עד 1,200 ש״ח בחודש מצטברת תוך שנה לסכום שנותן אוויר לנשימה. עיקרון ה״שלם לעצמך קודם״ הוא בדיוק מה שמפריד בין משפחה שמרגישה שליטה לבין משפחה שכל הפתעה קטנה מטלטלת אותה, וזהו הבסיס לכל ניהול כלכלי נכון שמייצר שקט נפשי לאורך זמן.
חשוב לדעת מתי לעצור. קרן חירום שמנופחת מעבר לשישה חודשי הוצאה אינה יתרון אלא הפסד שקט, מפני שכסף שיושב בעו״ש נשחק מול האינפלציה. ברגע שהכרית מלאה, את ההפרשה החודשית מפנים ליעדים ארוכי הטווח שהוגדרו קודם.
שיטות תקצוב מעשיות: 50/30/20 ומעטפות מול המציאות הישראלית
הרבה משפחות יודעות שהן צריכות לתקצב, אך נתקעות כי אין להן מסגרת ברורה. שתי שיטות עובדות במיוחד טוב. הראשונה היא שיטת 50/30/20: כ-50% מההכנסה נטו מופנים להוצאות הכרחיות כמו דיור, מזון, חשמל וביטוחים, כ-30% להוצאות בחירה כמו פנאי, מסעדות וחופשות, וכ-20% לחיסכון ולהקטנת חובות. אלו אינם מספרי קודש אלא נקודת מוצא, ובמשפחות עם משכנתה כבדה לרוב נכון יהיה להגמיש את הרכיב ההכרחי כלפי מעלה.
השיטה השנייה היא שיטת המעטפות, שבה מקצים לכל קטגוריה סכום מוגדר לחודש, פיזית או דרך תתי-חשבונות וכרטיסים נפרדים. כשמעטפת ה״בילויים״ מתרוקנת באמצע החודש, זהו סימן ברור לעצור, ולא עוד תחושה מעורפלת של ״בזבזנו קצת יותר״. המעטפות עובדות מצוין למי שמתקשה לראות תמונה כוללת מתוך דף חשבון אחד צפוף.
בשתי השיטות הצעד הקריטי הוא מיפוי ההוצאות הקבועות מול המשתנות. ההוצאות הקבועות, כמו מנויים, ביטוחים וחבילות תקשורת, הן המקום שבו מסתתר ה״בזבוז השקט״. משפחה ממוצעת מחזיקה לא פעם שלושה עד חמישה מנויים דיגיטליים פעילים שאיש כבר לא צורך, ושיחת בירור אחת מול חברת הביטוח או הסלולר חוסכת לעיתים 80 עד 250 ש״ח בחודש, שהם אלפי שקלים בשנה ללא שום פגיעה באיכות החיים.
בלי תשתית מסודרת של רישום, כל שיטה תקרוס תוך חודשיים. לכן כדאי לקבע פגישה משפחתית קצרה אחת לחודש, של עשרים דקות, שבה עוברים על המספרים יחד. ההתמדה הזו היא הלב של התנהלות כלכלית נכונה לאורך זמן, הרבה יותר מכל אפליקציה מתוחכמת.
ניהול חובות והמשכנתה: מה מקדימים לפני שמתחילים לחסוך
שאלה שחוזרת אצל כמעט כל משפחה היא האם להקדים ולסגור חובות או להתחיל לחסוך ולהשקיע. התשובה תלויה כמעט תמיד בריבית. כשמדובר בחוב צרכני יקר, כמו יתרת מסגרת אשראי או הלוואה בריבית דו-ספרתית, אין כמעט אפיק השקעה סולידי שיכול להתחרות בחיסכון שמתקבל מסגירת החוב. לכן הכלל המעשי הוא תחילה לכבות את החובות היקרים, במקביל להחזקת קרן חירום מינימלית, ורק אז לפנות לבניית חיסכון.
כדי לתעדף נכון כדאי לרשום את כל ההלוואות בטבלה אחת: יתרה, ריבית שנתית ותשלום חודשי. שתי שיטות מקובלות לסגירה הן שיטת המפולת, שבה תוקפים קודם את ההלוואה עם הריבית הגבוהה ביותר וחוסכים הכי הרבה כסף, ושיטת כדור השלג, שבה סוגרים קודם את ההלוואה הקטנה ביותר כדי לייצר תחושת הישג ומומנטום. עבור משפחות שמתקשות בהתמדה, האפקט הפסיכולוגי של כדור השלג שווה לעיתים יותר מההפרש החשבונאי.
בכל הנוגע למשכנתה, חשוב לזכור שמדובר בדרך כלל בחוב הזול והארוך ביותר במשק הבית, ולכן הקדמת פירעון שלו אינה תמיד הצעד החכם ביותר לפני שמיצו אפיקי חיסכון מועדפי מס. עם זאת, מי שלקח משכנתה לפני שנים אחדות ולא בדק מאז את התמהיל, עשוי לגלות שמחזור או התאמת מסלולים מול ריבית בנק ישראל העדכנית חוסכים עשרות אלפי שקלים על פני יתרת חיי ההלוואה. בדיקת תמהיל אחת בשנה היא הרגל ששווה את זמנו.
למי שנקלע למצב שבו ההחזרים החודשיים חונקים את התקציב, קיימים מסלולי מימון מגוונים שיכולים לאחד חובות ולהקל על תזרים המזומנים, כמו שמפורט במדריך על הלוואות חוץ בנקאיות כפתרון מימוני גמיש. החוכמה היא להשתמש בכלים האלה כדי לצאת ממעגל החוב, ולא כדי להעמיק אותו.
הפיכת החיסכון להשקעה: מקרן השתלמות ועד תיק מנייתי לטווח ארוך
לאחר שהתקציב מאוזן והחובות היקרים סגורים, השלב הבא הוא להעביר את הכסף ממצב של ״שמירה״ למצב של ״צמיחה״. כסף שיושב שנים בעו״ש מאבד מערכו מול עליית המחירים, בעוד שאפיקי השקעה מותאמי טווח מאפשרים לו לעבוד עבור המשפחה. הבחירה בין האפיקים נגזרת קודם כל מהמטרה ומאופק הזמן, ולא מ״טיפ חם״ ששמעתם.
למשפחות שכירות, קרן השתלמות היא לרוב נקודת פתיחה מצוינת בזכות הטבת המס הייחודית שלה, וגם קופת גמל להשקעה מאפשרת הפקדה גמישה לטווחים שונים. לחיסכון לילדים נהוג לבחור מסלול בסיכון מעט גבוה יותר כשהאופק הוא חמש עשרה או שמונה עשרה שנים, מתוך ההבנה שלזמן יש כוח להחליק תנודות בשוק. ככל שמתקרבים למועד שבו צריך את הכסף בפועל, מקובל להפחית סיכון בהדרגה.
חשוב להבין שלוש טעויות חוזרות. הראשונה היא תזמון השוק, כלומר ניסיון לקנות בשפל ולמכור בשיא, שגובה כמעט תמיד מחיר בתשואה. השנייה היא התעלמות מדמי הניהול: פער של אחוז אחד בלבד בדמי ניהול מצטבר על פני עשרים שנה למאות אלפי שקלים. השלישית היא ערבוב בין קרן החירום הנזילה לבין כסף ההשקעה ארוך הטווח, מה שמוביל לעיתים למשיכה בהפסד בדיוק ברגע הלא נכון.
אין צורך בהון פתיחה גדול כדי להתחיל, ויש דרכים מסודרות להיכנס לעולם הזה בהדרגה ובאחריות. סקירה רחבה של האפשרויות, כמה כסף באמת צריך כדי להתחיל והיכן נופלים רבים מופיעה במדריך על איך להשקיע כסף נכון, חמישה אפיקים והטעות שמוחקת תשואה.
הטעויות הנפוצות ביותר בתכנון פיננסי משפחתי
גם משפחות ממושמעות נופלות בכמה מלכודות חוזרות, ושווה להכיר אותן מראש. הטעות הראשונה היא ניהול ראש בחול, כלומר הימנעות מהסתכלות על דף החשבון מתוך חשש מהמספרים. דווקא ההסתכלות הישירה היא שמחזירה את השליטה, גם כשהתמונה הראשונית אינה נעימה. אי אפשר לתקן מה שלא מודדים.
הטעות השנייה היא היעדר כיסוי ביטוחי בסיסי. תכנית חיסכון מרשימה יכולה להתמוטט באירוע אחד של אובדן כושר עבודה או מחלה, ולכן ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה התואמים לגובה ההתחייבויות של המשפחה הם חלק בלתי נפרד מהתכנון, ולא מותרות. משפחה עם משכנתה ושני מפרנסים צריכה לוודא שאם אחד מהם נופל, השני אינו קורס תחת מלוא הנטל.
הטעות השלישית היא תכנון של מפרנס אחד בלבד. כשרק בן זוג אחד ״מחזיק את המספרים״, המשפחה חשופה לסיכון ולחוסר תיאום. שקיפות מלאה בין בני הזוג, כולל ידיעה משותפת של היקף החובות, החסכונות והיעדים, היא תנאי להצלחה ארוכת טווח. הכסף הוא אחד הנושאים הרגישים בזוגיות, ושיחה פתוחה עליו שווה הרבה יותר משתיקה מנומסת.
הטעות הרביעית היא חוסר התאמה של התכנית למעברי חיים. לידה, מעבר דירה, פרישה או שינוי בתעסוקה משנים את כל המשוואה, וכדאי לבחון את התמונה הפיננסית מבעוד מועד. תכנון נכון של השלב הזה דורש מבט קדימה של שנים, כפי שמפורט במדריך על תכנון פיננסי נכון לקראת הפרישה.
בסופו של דבר, רוב המשפחות יכולות לבנות שלד תכנית בעצמן, אך מבט מקצועי וחיצוני עוזר לזהות נקודות עיוורון, לתעדף נכון בין מטרות מתחרות ולהתאים את הצעדים למצב המס והנכסים הספציפי של המשפחה. אם בא לכם לעבור על התמונה המלאה עם מי שרואה אותה כל יום, פגישת היכרות שקטה היא דרך טובה להתחיל את הצעד הראשון בלי התחייבות.
