מיסוי בינלאומי: הדין בישראל בעסקאות בינלאומיות

זמן קריאה 7 דקות

שיתוף

המספרים שקובעים תושבות מס: 183 ימים בישראל בשנת מס, 30 ימים בשנה הנוכחית, 425 ימים מצטברים בשלוש שנים ו-10 שנות פטור לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק
המספרים שקובעים תושבות מס: 183 ימים בישראל בשנת מס, 30 ימים בשנה הנוכחית, 425 ימים מצטברים בשלוש שנים ו-10 שנות פטור לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק
רוב הישראלים שמקבלים הצעת עבודה בחו״ל, קונים דירה ביוון או פותחים חברה בדובאי מגלים את המשמעות המיסויית של הצעד רק אחרי שהוא בוצע, וזה בדיוק הסדר ההפוך. מיסוי בינלאומי הוא תחום שבו ההחלטה ששווה הכי הרבה כסף מתקבלת לפני החתימה, לא בדוח השנתי שאחריה: שאלת התושבות, מבנה ההחזקה ותזמון המעבר קובעים את חבות המס לשנים קדימה.

מאת אופק לוגסי, מייסד קבוצת הורייזן

בישראל שיטת המס מבוססת על תושבות: תושב ישראל חייב במס על הכנסתו בכל העולם, ותושב זר רק על הכנסות שהופקו בישראל. במאמר הזה, מהניסיון של הורייזן בליווי עסקים ויחידים בפעילות חוצת-גבולות, נפרק את המסגרת המלאה: עקרונות הדין בישראל, אמנות המס, מיסוי חברות ויחידים, רילוקיישן וניתוק תושבות, והשאלות שחובה לשאול לפני כל מהלך בינלאומי.

עקרונות בסיסיים במיסוי בינלאומי בישראל

ראשית נתחיל בכמה עקרונות חשובים שצריך להכיר על מיסוי בינלאומי בישראל. המס בישראל מבוסס על עקרון התושבות, שמשמעותו שחבות המס מוטלת על הכנסתו הגלובלית של תושב ישראל.

זה אומר, בצורה פשוטה, שתושב ישראל נדרש לשלם מס גם על הכנסות שנוצרו מחוץ לישראל, בעוד שתושב זר חייב במס בישראל רק על הכנסות שנוצרו בתחומי המדינה. הגדרת התושבות מתבססת על מבחנים שונים, כגון מקום המגורים הקבוע, מרכז החיים ומספר ימי השהייה בישראל.

באופן עקרוני אפשר לבצע תהליך יזום של ניתוק תושבות, אך חשוב לדעת שתהליך זה יכול לקרות באופן לא יזום אחרי תקופה מסוימת של שהייה בחו״ל (בין שלוש לחמש שנים).  

אמנות למניעת כפל מס והסכמים בין-מדינתיים

בכל הקשור לנושא של מיסוי בינלאומי חשוב מאד לדעת שקיימות אמנות למניעת כפל מס. ישראל חתומה על עשרות אמנות למניעת כפל מס עם מדינות שונות, במטרה למנוע מצב שבו נישום משלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנות קובעות מנגנונים לחלוקת זכויות המיסוי בין המדינות, כגון זיכוי ממס או פטור ממס באחת המדינות.

לדוגמה, אם חברה ישראלית מפיקה רווחים במדינה שחתומה על אמנה עם ישראל, תינתן לה זכות זיכוי על המס ששולם באותה מדינה. אמנת מס היא אחד העקרונות הכי חשובים במיסוי בינלאומי ופעמים רבות אנשים בוחרים איך לבצע עסקים, לקנות נדל״ן ולבצע פעולות אחרות בהתאם לאמנת המס שקיימת בין ישראל לבין מדינה אחרת.

מנגנון האמנה למניעת כפל מס: הכנסה בחול, מס במדינת המקור, דיווח בישראל וזיכוי על המס הזר

מיסוי רווחי חברות בעסקאות בינלאומיות

חברות ישראליות הפועלות בזירה הבינלאומית נדרשות לעמוד בכללים מורכבים של מיסוי, הכוללים בין היתר את חוקי מחירי העברה.

חוקי מחירי העברה נועדו להבטיח שהעסקאות מתבצעות במחירים המשקפים את תנאי השוק. רשות המיסים בישראל מחייבת חברות להגיש דוחות מפורטים כדי להוכיח שהעסקאות נעשו בתום לב ובהתאם לכללים. 

מס יצוא: חיוב מס על הכנסות מחוץ לישראל

עוד עניין חשוב בתחום מיסוי בינלאומי הוא מס יצוא. הכנסות ישראליות שהופקו ממכירת מוצרים או שירותים בחו"ל חייבות במס בישראל, בהתאם לעקרון התושבות.

אך חשוב מאד לדעת שמצב כזה ניתן לקבל הקלות או זיכויים במס במקרים שבהם שולם מס במדינת היעד. לדוגמה, הכנסות מספק שירותי תוכנה לחו"ל יחויבו במס בישראל, אך ייתכן ויופחתו באמצעות זיכוי המס ששולם במדינת הלקוח.

לכן עבור אנשים שעושים עסקים או מוכרים מוצרים בחו״ל התייעצות עם איש מקצוע מומחה כגון רואה חשבון היא בגדר חובה, כבר לפני ביצוע העסקה.

יש לקחת בחשבון ולהבין בצורה מפורטת כיצד מתבצע המיסוי. זו הדרך הטובה ביותר להבין לעומק מה באמת יהיו הרווחים של העסקה ואם היא באמת משתלמת.  

מיסוי יחידים בעסקאות בינלאומיות

ישנם הבדלים בין מיסוי יחידים לבין מיסוי חברות. באופן עקרוני, יחידים ישראלים המפיקים הכנסות מנכסים או השקעות בחו"ל נדרשים להצהיר על ההכנסות ולשלם עליהן מס בישראל.

לדוגמה, תושב ישראל המוכר נכס נדל"ן במדינה זרה יחויב במס רווחי הון בישראל, גם אם שילם מס על העסקה במדינת הנכס. עם זאת, בדומה לחברות, חוקי המיסוי מאפשרים זיכוי על המס ששולם במדינה הזרה. 

סוגיית מקלטי מס והמאבק בהתחמקות ממס

בעולם קיימים מספר מקומות הנחשבים למקלטי מס. רשויות המיסים בישראל פועלות לצמצום השימוש במקלטי מס, באמצעות חקיקה ויישום יוזמות בינלאומיות כגון ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) של ה-OECD.

מהלכים אלו כוללים דרישות שקיפות מוגברות, חובת דיווח והחמרת הפיקוח. תושבי ישראל המחזיקים נכסים או חשבונות במדינות שמוכרות כמקלטי מס נדרשים לדווח על כך לרשות המיסים.

חובות הדיווח על נכסים בחול, חשבונות זרים והחזקה בחברה זרה, מול כלי האכיפה: יוזמת BEPS, חילופי מידע, שקיפות מוגברת ופיקוח מוחמר

תפקיד הייעוץ המקצועי בעסקאות בינלאומיות

בשל מורכבות החקיקה והרגולציה בתחום המיסוי הבינלאומי, ייעוץ מקצועי הוא הכרחי. רואי חשבון ויועצי מס המתמחים במיסוי בינלאומי יכולים לסייע בניצול אמנות למניעת כפל מס והתמודדות עם דרישות דיווח מורכבות.

אבל לא רק. יועצי מס ורואי חשבון שמתמחים בתחום יכולים לעזור לכם בצורה משמעותית עם תכנון אסטרטגי של השקעות בחו"ל, תכנון נכון יכול להקטין את חבות המס ולמנוע חשיפה לסיכונים משפטיים.

תכנון חכם יעזור לכם להבין לעומק את מורכבות ההשקעה שלכם וכך תוכלו לדעת מה הם המספרים האמיתיים ולקבוע את ערכה האמיתי של העסקה. 

רילוקיישן וניתוק תושבות: מה באמת קובע איפה משלמים מס?

התשובה הישירה: לא הכרטיס עולה-יורד ולא הצהרה בפייסבוק, אלא מרכז החיים שלכם בפועל. רשות המסים בוחנת קודם את חזקות הימים: שהייה של 183 ימים ומעלה בישראל בשנת מס מקימה חזקת תושבות, וכך גם שהייה של 30 ימים ומעלה בשנה שיחד עם השנתיים שקדמו לה מצטברת ל-425 ימים. אבל החזקות ניתנות לסתירה, והמבחן המהותי הוא מבחן מרכז החיים: היכן בית הקבע, היכן המשפחה, היכן מתנהלים חשבונות הבנק, הרכב, קופות הגמל והחברות בקהילה. מי שעובר לעבוד בברלין אך משאיר בישראל בית זמין, ילדים במערכת החינוך וחשבון פעיל, עלול להישאר תושב ישראל לצורכי מס גם אחרי שלוש שנים בחו״ל, על כל הכנסתו העולמית.

נקודה קריטית שנשכחת ברוב תכנוני הרילוקיישן היא מס היציאה לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה: ביום שלפני ניתוק התושבות רואים את נכסי ההון שלכם, מניות, אופציות, מטבעות דיגיטליים, כאילו נמכרו, והמס על עליית הערך עד אותו יום שייך לישראל. אפשר לבחור לדחות את התשלום למועד המכירה בפועל, אבל הדחייה דורשת דיווח ותיעוד, ומי שמתעלם ממנה מגלה את החוב בדיוק ברגע האקזיט. בכיוון ההפוך, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים נהנים מפטור של עשר שנים ממס וגם מדיווח על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, אחת ההטבות הרחבות שקיימות היום בעולם המערבי, ותכנון נכון של מועד החזרה יכול להיות שווה מאות אלפי שקלים.

עוד כלל אצבע חשוב לתזמון: שנת המעבר עצמה היא כמעט תמיד שנת מס מפוצלת בפועל, שבה חלק מההכנסות עוד ישראליות וחלק כבר זרות, ולכן כדאי לרכז אירועי הכנסה גדולים, בונוס, מימוש אופציות, מכירת נכס, בצד הנכון של קו התאריך. עסקה שמוזזת בחודש אחד יכולה לשנות את שיעור המס עליה בעשרות אחוזים, וזה ההבדל בין רילוקיישן מתוכנן לרילוקיישן שמתגלה בדיעבד בשומה.

מחזיקים חברה בחו״ל? הכירו את כללי החנ״ז והחמי״ז

הטעות הנפוצה ביותר שאנחנו פוגשים בהורייזן אצל בעלי עסקים היא ההנחה שרווחים שנצברים בחברה זרה פשוט מחכים שם בלי מס עד למשיכה. הדין הישראלי סגר את הפרצה הזאת בשני מנגנונים. הראשון הוא חברה נשלטת זרה (חנ״ז): כשתושבי ישראל מחזיקים מעל 50% בחברה זרה שרוב הכנסתה פסיבית, ריבית, דיבידנדים, שכירות, תמלוגים, ושיעור המס החל עליה בחו״ל נמוך מ-15%, בעל השליטה הישראלי ממוסה על חלקו ברווחים כאילו חולקו כדיבידנד, גם אם לא נמשך שקל. השני הוא חברת משלח יד זרה (חמי״ז): בעל מקצוע ישראלי, יועץ, מתכנת, רופא, שמנתב את שכר הטרחה שלו דרך חברה זרה, ימצא את הרווח ממוסה בישראל כאילו הופק כאן, כי מבחינת הפקודה משלח היד נשאר ישראלי גם כשהחשבונית קפריסאית.

המשמעות המעשית: פתיחת חברה במדינה עם מס נמוך היא לא תכנון מס, היא לכל היותר תחילתו של אחד, ולעיתים תחילתה של בעיה. תכנון אמיתי בוחן את מקום הניהול והשליטה בפועל, כי חברה זרה שמנוהלת מסלון בתל אביב נחשבת תושבת ישראל לצורכי מס על כל רווחיה. מי ששוקל מבנה כזה חייב לבחון גם את חובות הדיווח על החזקות בחברות זרות, וגם את ההשלכות במדינת היעד, ורצוי שיעשה זאת לפני ההתאגדות ולא אחרי קבלת השומה.

נדל״ן בחו״ל: איך ממוסים שכר דירה ורווח ממכירה?

ישראלים שמחזיקים דירה להשקעה בחו״ל בוחרים בין שני מסלולי מס על שכר הדירה. המסלול הראשון הוא מס מופחת של 15% על ההכנסה ברוטו, בלי אפשרות לנכות הוצאות ובלי זיכוי על המס ששולם במדינת הנכס. המסלול השני הוא מס לפי המדרגות הרגילות על הרווח נטו, אחרי ניכוי הוצאות מימון, אחזקה ופחת, ועם זיכוי מלא על המס הזר. הבחירה הנכונה תלויה ביחס שבין ההוצאות להכנסה ובשיעור המס במדינת הנכס: בנכס ממומן בהלוואה עם הוצאות גבוהות המסלול השולי מנצח כמעט תמיד, ובנכס נקי מחוב עם מס זר נמוך דווקא ה-15% משתלם. ההחלטה מתקבלת לכל שנת מס מחדש, ומי שלא בודק אותה שנתית משאיר כסף על הרצפה. במכירת הנכס, רווח ההון חייב במס בישראל עם זיכוי על המס ששולם בחו״ל, וכאן תיעוד עלות הרכישה וההשבחות לאורך השנים הוא ההבדל בין שומה סבירה לשומה מנופחת.

שלוש טעויות יקרות בפעילות בינלאומית, ומה עושים במקומן

הראשונה: להסתמך על ״אין אמנה, אין בעיה״. גם מול מדינה שאין איתה אמנת כפל מס, ישראל מעניקה זיכוי על מס זר ששולם, אבל הזיכוי מוגבל לפי סוגי הכנסה ודורש אסמכתאות מסודרות; מי שלא שמר קבלות מס זרות משלם פעמיים. השנייה: לדווח על הכנסות חוץ רק כשהכסף מגיע לישראל. חבות המס נוצרת במועד הפקת ההכנסה, לא במועד ההעברה הבנקאית, ומערכות חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות המס הפכו את ״לא ידעו״ להימור גרוע במיוחד. השלישית: לבנות את כל התכנון על חוות דעת אחת מהמדינה הזרה. עסקה בינלאומית טובה מתוכננת משני הצדדים במקביל, כי הטבה במדינה אחת יכולה להיות מלכודת במדינה השנייה, ותיאום מראש זול לאין ערוך מהתדיינות בדיעבד מול שתי רשויות מס.

כך תבחרו איש מקצוע מצוין לענייני מיסוי בינלאומי

בחירת איש מקצוע בתחום מיסוי בינלאומי היא שלב קריטי להצלחת העסק או ניהול נכסים בינלאומיים בצורה חוקית ואפקטיבית. כאשר מדובר במיסוי בינלאומי, חשוב לבחור מומחה בעל ידע נרחב בדינים המקומיים והבינלאומיים, כמו גם הבנה מעמיקה באמנות למניעת כפל מס.

ודאו שהיועץ שאתם בוחרים מנוסה בעבודה עם מיסוי בינלאומי ומסוגל להציע פתרונות מותאמים אישית לצרכים שלכם. חפשו איש מקצוע שמבין את מורכבות החוקים בתחום מיסוי בינלאומי ויכול להדריך אתכם כיצד להימנע מסיכונים, לחסוך בעלויות, ולמקסם את הרווחים שלכם בצורה חוקית ויעילה. 

לסיכום

הצורך במודעות ובתכנון מקדים הוא אחד הדברים החשובים ביותר בסוגיות של מיסוי בינלאומי. מיסוי בינלאומי בעסקאות בינלאומיות לפי הדין בישראל הוא תחום מורכב הדורש הבנה מעמיקה של החקיקה המקומית והבינלאומית.

מודעות לחובות הדיווח, הכרת אמנות למניעת כפל מס ותכנון מס מוקדם יכולים לספק יתרונות משמעותיים לעוסקים בזירה הבינלאומית.

ניהול נכון של חובות המס לא רק מונע בעיות משפטיות, אלא גם מקדם ניהול כלכלי אפקטיבי בעולם הגלובלי. עשו עסקים חכמים, עבדו אם אנשי מקצוע מצוינים ושיהיה לכם הרבה בהצלחה!

 

שאלות נפוצות על מיסוי בינלאומי

עברתי לחו״ל, ממתי אני מפסיק לשלם מס בישראל?

מהמועד שבו מרכז החיים שלכם עבר בפועל: בית קבע, משפחה, פעילות כלכלית וזיקות חברתיות. שהייה של פחות מ-183 ימים בישראל אינה מספיקה לבדה, ורשות המסים בוחנת את התמונה הכוללת. מומלץ לתעד את הניתוק, חוזה שכירות בחו״ל, ביטוח בריאות מקומי, סגירת מסגרות בישראל, ולשקול הגשת הצהרת ניתוק תושבות מסודרת.

מה זה מס יציאה וכמה משלמים?

מס יציאה לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה רואה את נכסי ההון שלכם כנמכרים יום לפני ניתוק התושבות, וממסה את עליית הערך שנצברה עד אז, לרוב בשיעור של 25% עד 30% ליחיד. אפשר לדחות את התשלום למועד המימוש בפועל, ואז המס מחושב באופן יחסי לתקופת ההחזקה הישראלית, אך הדחייה מחייבת דיווח מסודר.

יש לי חברה בקפריסין או בדובאי, האם אני חייב מס בישראל?

אם החברה מנוהלת בפועל מישראל היא עשויה להיחשב תושבת ישראל ולהתחייב במס על כל רווחיה. גם אם לא, כללי החנ״ז ממסים בעל שליטה ישראלי על רווחים פסיביים שנצברו בחברה זרה במס נמוך מ-15%, וכללי החמי״ז ממסים הכנסות ממשלח יד. חובת הדיווח על ההחזקה קיימת בכל מקרה, גם כשאין חבות מס שוטפת.

האם כדאי לנצל את הפטור לתושב חוזר ותיק?

מי ששהה בחו״ל עשר שנים ומעלה זכאי עם חזרתו לפטור של עשר שנים ממס ומדיווח על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל. זו הטבה משמעותית, אך היא דורשת תכנון של מועד החזרה, מבנה הנכסים והפרדה נכונה בין הכנסות חוץ להכנסות ישראליות. תכנון מוקדם של שנה לפני החזרה יכול להכפיל את ערך ההטבה בפועל.

תמונה של אופק לוגסי

אופק לוגסי

היי כאן אופק, מייסד ובעלים של קבוצת הורייזן גרופ . הקמתי את הקבוצה מתוך מציאת סיפוק ואיתור התשוקה שלי בחיים – בעבודה עם אנשים, עזרה והכוונה לדרכי פעולה המאפשרים התפתחות, הגשמה ויצירת איכות חיים ורמת חיים.

בעל הסמכה בינלאומית לתכנון פיננסי (CFP), קורסים והכשרות נוספות וניסיון שטח מוכח עם מעלה ל- 200 בעלי עסקים וחברות.

בחרתי לשים את הפוקוס שלי בבעלי עסקים לאחר שנפלה אצלי ההבנה שלא כל בעל עסק הוא יזם ושהדרך היחידה לצאת ממשבצת "השכיר בעסק" היא תכנון עסקי כלכלי אמיתי שמאפשר צמיחה, ביצוע משימות ועמידה ביעדים.

רוצים להשאר מעודכנים?

הצטרפו לניוזלטר שלנו!

רוצים להשאר מעודכנים?

הצטרפו לניוזלטר של HORIZON

דילוג לתוכן