מיסוי שכר לעסקים 2026: לאן הולך כל שקל מהברוטו

•

זמן קריאה 8 דקות
עוסק מורשה וחברה בע"מ לא משלמים מס שכר כלל. מה המעסיק באמת משלם מעבר לברוטו, מה נוכה מהעובד, וכמה עולה עובד בפועל ב-2026.

שיתוף

המספר שסיכמתם עם העובד בראיון הוא לא המספר שיוצא לכם מהחשבון בבנק, והוא גם לא המספר שנכנס אצלו לחשבון. ברוטו של 15,000 ש״ח עולה לעסק קרוב ל-18,000 ש״ח, ומגיע לעובד כ-11,400 ש״ח בתחשיב מקורב, לפני זיכויים אישיים. שני הפערים האלה אינם עמלה ואינם טעות, הם מבנה: ביטוח לאומי, פנסיה, פיצויים, מס הכנסה וביטוח בריאות, כל אחד לפי כלל אחר ועם תקרה אחרת. המאמר הזה עוקב אחרי כל שקל בשני הכיוונים: מהברוטו כלפי מעלה, אל עלות המעביד, ומהברוטו כלפי מטה, אל הנטו.

מאת אופק לוגסי, מייסד קבוצת הורייזן

בקצרה: עוסק מורשה וחברה בע״מ רגילה אינם משלמים ״מס שכר״ בכלל. זהו מס ייעודי שחל רק על מלכ״רים ומוסדות כספיים. מה שעסק רגיל משלם על עובד הוא חלק מעסיק בדמי ביטוח לאומי, 4.51% על החלק הנמוך של השכר ו-7.60% מעליו, ועוד 6.5% תגמולים ו-6% פיצויים על בסיס שכר עד השכר הממוצע במשק, דמי הבראה וזכויות נלוות. בפועל עלות המעביד גבוהה מהברוטו בכ-20% בשכר נמוך ובכ-10% בשכר גבוה. מהעובד נוכים מס הכנסה מדורג, 4.27% עד 12.17% ביטוח לאומי ובריאות, ו-6% פנסיה. בהורייזן אנחנו מתמחרים לפי עלות המעביד, כי היא זו שמופיעה בתזרים.

המאמר מציג מידע כללי מעודכן ל-2026 ואינו תחליף לייעוץ מס, ייעוץ משפטי או חוות דעת של חשב שכר. שיעורים ותקרות מתעדכנים בחקיקה ובצווי הרחבה, ולפני החלטה בדקו את המקרה שלכם מול איש מקצוע ומול הפרסום העדכני של רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי.

מס שכר או מיסוי שכר? ההבדל שמבלבל את רוב בעלי העסקים

נתחיל מהטעות שחוזרת שוב ושוב. ״מס שכר״ אינו שם כללי לכל מה שמעסיק משלם על עובדים. זהו מס ספציפי שמקורו בצו מע״מ, וההיגיון מאחוריו פשוט: גוף שאינו מקזז מע״מ תשומות משלם במקומו מס על עלות השכר שלו.

שני סוגי גופים חייבים בו. מלכ״ר משלם 7.5% מהשכר, שיעור שנקבע ביולי 2006 ולא השתנה מאז. מוסד כספי משלם 18% מס שכר ורווח, שנכנס לתוקף בינואר 2025 בעקבות עליית המע״מ ל-18%. ב-2025 חלה הוראת שעה שהעמידה בנקים מסוימים על 17%, ולפי הפרסומים המקצועיים היא לא הוארכה, כך שמ-2026 השיעור חוזר ל-18% לכולם. את הנקודה הזו כדאי לאמת מול רואה החשבון, כי היא נסמכת על מקור מקצועי בלבד.

המסקנה החשובה לרוב הקוראים כאן: אם אתם עוסק מורשה, חברה בע״מ, מסעדה, סוכנות או בית תוכנה, אתם לא משלמים מס שכר בכלל. השכר שאתם משלמים הוא הוצאה מוכרת לצורכי מס, והעלות הנוספת שלכם על עובד היא חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי ועוד ההפרשות הסוציאליות. מי שמחפש ״מס שכר לעסקים״ ומתכוון כמה עולה לו עובד, מחפש את הנושא הנכון תחת השם הלא נכון.

מה המעסיק משלם לביטוח לאומי, ומה הוא דווקא לא משלם

ההוצאה הראשונה מעל הברוטו היא חלק המעסיק בדמי ביטוח לאומי. לפי אגרת המעסיק לשנת 2026 הוא מתחלק לשתי מדרגות: 4.51% על החלק הנמוך של השכר ו-7.60% על החלק שמעליו. גבול המדרגה נקרא בחוק ״מדרגת גביה מופחתת״, ועומד ב-2026 על 7,703 ש״ח לחודש.

כאן שווה לעצור על שינוי שנכנס השנה ורוב התוכן ברשת עוד לא עדכן. עד לאחרונה הכלל המקובל היה שהמדרגה המופחתת שווה 60% מהשכר הממוצע במשק. מ-2026 נוספה לחוק הגדרה עצמאית: מדרגת הגביה המופחתת נקבעה על סכום בסיס של 7,522 ש״ח, והיא מתעדכנת ב-1 בינואר של כל שנה, בשנים 2026 עד 2028 לפי עליית המדד ומ-2029 לפי עליית השכר הממוצע. המדרגה כבר אינה נגזרת מהשכר הממוצע, ומי שמחשב בשיטה הישנה יקבל מספר שגוי.

גבול שני, חשוב לא פחות, הוא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח: 51,910 ש״ח לחודש. מעל הסכום הזה לא משלמים דמי ביטוח כלל, לא העובד ולא המעסיק. גם כאן רץ ברשת כלל אצבע שגוי לפיו התקרה שווה פי חמישה מהשכר הממוצע במשק, שעומד ב-2026 על 13,769 ש״ח. פי חמישה מהסכום הזה רחוק מ-51,910, אז אל תשתמשו בקיצור הדרך.

ועכשיו לטעות הנפוצה ביותר: המעסיק אינו משלם דמי ביטוח בריאות. אף לא שקל. ביטוח בריאות ממלכתי הוא ניכוי מלא מהעובד, והמעסיק רק מנכה ומעביר. לכן חלק המעסיק הוא 4.51% או 7.60% בלבד, והעובד נושא בשתי השכבות יחד. שווה לדעת גם ששיעורי 2026 נשענים על הוראת שעה שתוקפה עד 31 בדצמבר 2026, עם אפשרות הארכה באישור שר האוצר וועדת העבודה. הם עדכניים, אבל לא לנצח. ולמי שמעסיק את עצמו: על בעל שליטה בחברת מעטים חלים שיעורים נפרדים, 4.46% למעסיק במדרגה המופחתת ו-7.38% במדרגה המלאה.

פנסיה ופיצויים: איפה נמצא החוב שלא רואים בתזרים

השכבה השנייה מעל הברוטו היא ההפרשות הסוציאליות, ולרוב היא גדולה יותר מדמי הביטוח הלאומי. לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה, שהשיעורים בו בתוקף מינואר 2017, מפריש המעסיק 6.5% לתגמולים ו-6% לפיצויים, והעובד 6% משכרו. סך הכול 18.5% נכנסים לחיסכון של העובד בכל חודש.

נקודה שרבים מפספסים היא בסיס החישוב. חובת ההפרשה חלה על הנמוך מבין שכר העובד לבין השכר הממוצע במשק, כלומר 13,769 ש״ח. מעל הסכום הזה אין חובה חוקית להפריש. הרבה מעסיקים כן מפרישים על מלוא הברוטו מתוך הסכם או נוהג, אבל זו החלטה עסקית ולא חובה. זו הסיבה שהתוספת האחוזית יורדת ככל שהשכר עולה, כפי שנראה בטבלה.

ועכשיו לסיכון התזרימי האמיתי. חוק פיצויי פיטורים קובע פיצוי של חודש שכר לכל שנת עבודה, כלומר 8.33%. צו ההרחבה מחייב הפרשה שוטפת של 6% בלבד, ועל אותם 6% חל אוטומטית הסדר סעיף 14, כך שהכסף שהופרש בא במקום הפיצויים. אבל הפער בין 6% ל-8.33% לא נעלם. אם לא הוחל סעיף 14 גם על ההשלמה, הפער נשאר חוב פתוח של המעסיק, שמצטבר בשקט שנה אחר שנה ומתפוצץ ביום שהעובד עוזב. עסק עם עשרה עובדים ותיקים יכול לגלות התחייבות של מאות אלפי שקלים שמעולם לא הופיעה בתזרים שלו.

שני רכיבים נוספים ראוי להזכיר. קרן השתלמות אינה חובה מכוח צו הרחבה כללי במשק: החובה נובעת מהסכם אישי, מהסכם קיבוצי ענפי או מנוהג שהשתרש, ולכן בענפים מסוימים היא כן מחייבת ושווה לבדוק מה חל עליכם. היחס המקובל הוא עד 7.5% מהמעסיק מול 2.5% מהעובד. דמי הבראה, לעומת זאת, הם חובה במגזר הפרטי: 451.50 ש״ח ליום לפי צו ההרחבה שפורסם ברשומות באוגוסט 2026, במקום 418 ש״ח קודם לכן, רטרואקטיבית לשנת ההבראה כולה. הסכום מדווח בפרסומים המקצועיים של לשכות השכר, ולפני שמבצעים השלמה רטרואקטיבית שווה לוודא מול חשב השכר את נוסח הצו עצמו. מספר הימים נקבע לפי ותק, מחמישה בשנה הראשונה ועד עשרה מעל עשרים שנה, ואת הסכום המדויק אפשר לחשב במחשבון דמי ההבראה שלנו.

מה נוכה מהעובד, ולמה הנטו נמוך ממה שהוא ציפה

עכשיו נסתובב לכיוון השני, מהברוטו כלפי מטה. הניכוי הראשון הוא מס הכנסה, לפי מדרגות חודשיות מעודכנות ל-2026: 10% עד 7,010 ש״ח, 14% על החלק שעד 10,060 ש״ח, 20% עד 19,000 ש״ח, 31% עד 25,100 ש״ח, 35% עד 46,690 ש״ח, ו-47% מעל הסכום הזה. המדרגות רוּוחו במרץ 2026 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית, כך שמי שעובד לפי טבלה משנה שעברה מנכה לעובדים שלו יותר מדי.

מהמס המחושב מפחיתים נקודות זיכוי, כל אחת בשווי 242 ש״ח לחודש, סכום שמוקפא לשנות המס 2024 עד 2027. תושב ישראל מקבל 2.25 נקודות, אישה מקבלת 2.75. זו הסיבה שעובד בשכר נמוך משלם מס זעום או לא משלם כלל: המס המחושב פשוט נבלע בנקודות. על השכבה העליונה יש גם מס יסף, 3% על הכנסה חייבת מעל 721,560 ש״ח לשנה. על משכורת השיעור נשאר 3%, והתוספת ל-5% חלה רק על הכנסה הונית.

הניכוי השני הוא דמי ביטוח לאומי ובריאות יחד. העובד משלם 4.27% על החלק שעד 7,703 ש״ח ו-12.17% מעליו, עד תקרת 51,910 ש״ח. השיעור הזה כולל את שני הרכיבים: ביטוח לאומי במובן הצר וביטוח בריאות ממלכתי. הניכוי השלישי הוא חלק העובד בפנסיה, 6% על אותו בסיס של עד 13,769 ש״ח.

יש עוד שכבה שקטה שמפתיעה מעסיקים: זקיפות שווי. הטבה שנראית כמו נדיבות של המעסיק הופכת לעיתים לניכוי אצל העובד. הפקדות מעסיק מעל 7.5% משכר של 34,423 ש״ח נזקפות כהכנסה חייבת, וכך גם הפקדה לפיצויים מעל 3,798 ש״ח לחודש. שתי התקרות האלה מגיעות מטבלאות תקרות מקצועיות ולא מפרסום ייעודי של רשות המסים, אז אמתו אותן מול חשב השכר. אותו היגיון חל על שי לעובדים, נושא שפירקנו במדריך על זקיפת שווי של שי לחג.

שלוש השכבות: עלות מעביד, ברוטו, נטו

עכשיו אפשר לחבר את הכול. הברוטו אינו כסף שמישהו רואה, הוא בסיס חישוב. מעליו יושבת עלות המעביד: הברוטו בתוספת חלק המעסיק בביטוח לאומי, 6.5% תגמולים, 6% פיצויים ודמי הבראה. מתחתיו הנטו: הברוטו בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ובריאות ופנסיית עובד. הטבלה מציגה את הצד העליון בארבע רמות שכר, עם הבראה של שבעה ימים (ותק 4 עד 10 שנים) מפוזרת חודשית, בלי רכיבים וולונטריים כמו קרן השתלמות או נסיעות.

ברוטו חודשי ביטוח לאומי מעסיק תגמולים 6.5% פיצויים 6% הבראה עלות מעביד תוספת
8,000 370 520 480 263 9,633 20.4%
15,000 902 895 826 263 17,886 19.2%
25,000 1,662 895 826 263 28,646 14.6%
60,000 3,707 895 826 263 65,692 9.5%

הנתון שקופץ מהטבלה הוא לא שורה מסוימת אלא העמודה האחרונה. התוספת מעל הברוטו יורדת ככל שהשכר עולה: 20.4% על שכר של 8,000 ש״ח מול 9.5% על שכר של 60,000 ש״ח. הסיבה מבנית לחלוטין. הפרשות הפנסיה קופאות בתקרת השכר הממוצע, דמי הביטוח נעצרים בתקרה שלהם, ודמי ההבראה הם סכום קבוע שאינו תלוי בשכר. לכן כלל האצבע ״פי 1.3 מהברוטו״ לא מתקיים באף אחת מארבע הנקודות במינימום החוקי. בעסק שמוסיף קרן השתלמות ונסיעות שכר נמוך יכול להתקרב ל-1.3 ואף לעבור אותו, ושכר גבוה לא יגיע לשם גם ככה. מכפיל אחיד מטעה לשני הכיוונים, ואת המספר צריך לחשב לכל עובד בנפרד.

מהצד השני, על ברוטו של 8,000 ש״ח מנוכים כ-365 ש״ח ביטוח לאומי ובריאות, 480 ש״ח פנסיה וכ-295 ש״ח מס אחרי 2.25 נקודות זיכוי, כך שהנטו עומד על כ-6,860 ש״ח. על ברוטו של 15,000 ש״ח מנוכים כ-1,217 ש״ח, 826 ש״ח וכ-1,572 ש״ח בהתאמה, והנטו הוא כ-11,385 ש״ח. שני התחשיבים מקורבים ואינם כוללים זיכוי מס בגין הפקדה לקצבה, קרן השתלמות, זקיפות שווי או נקודות זיכוי נוספות, ולכן הנטו בפועל יוצא לרוב גבוה מעט יותר. בעסק אמיתי המספרים האלה יוצאים ממערכת השכר, לא מהערכה, ולכן חשוב להבין מה כלול במחיר תלוש שכר במיקור חוץ ומה לא.

מה שקל לשכוח: חופשה, מחלה ושכר מינימום

עד כאן הרכיבים שרואים בתלוש. יש שכבה נוספת שאינה מופיעה כשורת הפרשה והיא עלות לכל דבר. חופשה שנתית נמדדת לפי החוק בימים קלנדריים: 16 ימים בכל אחת מחמש השנים הראשונות, 18 בשישית, 21 בשביעית, ומהשמינית ואילך יום נוסף בכל שנה עד תקרה של 28. בפועל, בשבוע עבודה של חמישה ימים, מדובר בכ-12 ימי עבודה בשנים הראשונות. זו המרה מקובלת ולא לשון החוק.

דמי מחלה נצברים בקצב של יום וחצי לחודש עבודה מלא, 18 ימים בשנה, עד צבירה של 90 יום. התשלום מדורג: יום ההיעדרות הראשון אינו משולם, הימים השני והשלישי משולמים ב-50%, ומהיום הרביעי ואילך ב-100%. מעסיק שמתקצב מחלה לפי 100% מהיום הראשון מנפח את התקציב שלו, ומי שמתקצב אפס מגלה הפתעה.

ולבסוף רצפת השכר. שכר המינימום עלה ב-1 באפריל 2026 ל-6,443.85 ש״ח לחודש, לעומת 6,247.67 ש״ח קודם לכן, ולשעה הוא עומד על 35.40 ש״ח לפי צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות. העדכון חל על שכר אפריל, שמשולם בתחילת מאי. שימו לב שהנחיות שיצאו בתחילת 2026, כולל פרסומים של המוסד לביטוח לאומי עצמו, עדיין נוקבות במספר הישן, פשוט מפני שקדמו לעדכון. לצד זה יש עלויות שמגיעות בגלים, כמו ימי חג ודמי הבראה שמתרכזים בחודש אחד, ומי שלא מתכנן אותם מראש נכנס לחודש עם תזרים מכווץ.

מה עושים עם זה עכשיו

שלוש פעולות מעשיות. ראשית, קחו את שלושת העובדים היקרים שלכם וחשבו את עלות המעביד בפועל, לא את הברוטו. אם המספר מפתיע אתכם, התמחור שלכם נבנה על בסיס שגוי, ואפשר לבדוק את המשמעות במחשבון נקודת האיזון. שנית, בדקו מול חשב השכר אם הוחל סעיף 14 על מלוא הפיצויים או רק על 6%. אם רק על 6%, יש לכם התחייבות מצטברת שצריכה להופיע בדוחות ולא רק בראש. שלישית, ודאו שטבלת המס במערכת השכר מעודכנת למדרגות שרוּוחו ב-2026, ובדקו אם נדרשת השלמת דמי הבראה למי ששולם לו לפי התעריף הישן.

בהורייזן אנחנו נכנסים לשכבה הזו כחלק משירותי הנהלת חשבונות ושכר: בודקים שהתלוש נכון, שהעלות האמיתית מתומחרת נכון, ושההתחייבויות הסוציאליות לא מצטברות מתחת לרדאר. את התמונה השנתית כדאי לסגור מוקדם, ולא בדצמבר, כפי שהסברנו במדריך על תכנון מס לסוף שנה. אם אתם רוצים שנעבור על מבנה השכר שלכם מול המספרים של העסק, אפשר להשאיר פרטים ונחזור אליכם לשיחה קצרה. עובד לא עולה מה שכתוב בחוזה. הוא עולה מה שכתוב בטבלה למעלה, וההבדל בין השניים הוא לרוב ההבדל בין רווח לבין תחושת רווח.

שאלות נפוצות על מיסוי שכר לעסקים

האם עסק רגיל בישראל משלם מס שכר?

לא. מס שכר הוא מס ייעודי שחל רק על מלכ״רים, בשיעור 7.5% מהשכר, ועל מוסדות כספיים, בשיעור 18%. עוסק מורשה או חברה בע״מ רגילה אינם חייבים בו כלל, והשכר אצלם הוא הוצאה מוכרת לצורכי מס. מה שעסק רגיל משלם מעבר לברוטו הוא חלק מעסיק בדמי ביטוח לאומי והפרשות סוציאליות. בהורייזן אנחנו רואים את הבלבול הזה כמעט בכל שיחת אבחון ראשונה.

כמה באמת עולה עובד מעבר לברוטו?

התוספת נעה בין כ-10% לכ-20% מעל הברוטו במינימום החוקי, והיא יורדת ככל שהשכר עולה. על ברוטו של 8,000 ש״ח עלות המעביד היא כ-9,633 ש״ח, תוספת של 20.4%, ועל ברוטו של 60,000 ש״ח היא כ-65,692 ש״ח, תוספת של 9.5% בלבד. הסיבה היא שהפרשות הפנסיה מוגבלות לשכר הממוצע במשק ודמי הביטוח נעצרים בתקרה. בהורייזן אנחנו מתמחרים תמיד לפי עלות מעביד ולא לפי ברוטו.

האם המעסיק משלם דמי ביטוח בריאות על העובד?

לא. ביטוח בריאות ממלכתי מנוכה במלואו משכר העובד, והמעסיק רק מעביר אותו למוסד לביטוח לאומי. חלק המעסיק כולל דמי ביטוח לאומי בלבד, בשיעור 4.51% על החלק שעד 7,703 ש״ח ו-7.60% מעליו. העובד, לעומת זאת, נושא בשתי השכבות יחד, 4.27% ו-12.17% בהתאמה. זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר בתחשיבי עלות שאנחנו נתקלים בהם בהורייזן.

כמה המעסיק חייב להפריש לפיצויי פיטורים?

צו ההרחבה לפנסיה חובה מחייב הפרשה שוטפת של 6% בלבד לרכיב הפיצויים, ועל אותם 6% חל אוטומטית הסדר סעיף 14. חוק פיצויי פיטורים, לעומת זאת, קובע חודש שכר לכל שנת עבודה, כלומר 8.33%. הפער בין השניים נשאר חוב פתוח של המעסיק אם לא הוחל סעיף 14 על ההשלמה. בהורייזן אנחנו מבקשים לראות את ההסכם עצמו לפני שקובעים מה מצב ההתחייבות.

מה תקרת דמי הביטוח הלאומי ב-2026?

ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח היא 51,910 ש״ח לחודש, ומעליה לא משלמים דמי ביטוח כלל, לא העובד ולא המעסיק. מדרגת הגביה המופחתת עומדת על 7,703 ש״ח. שימו לב שהתקרה אינה שווה לפי חמישה מהשכר הממוצע במשק, כלל אצבע שגוי שרווח ברשת, ושהשיעורים עצמם נשענים על הוראת שעה שתוקפה עד סוף 2026. בהורייזן אנחנו מרעננים את התקרות בתחילת כל שנה לפני שמאשרים תקציב שכר.

תמונה של אופק לוגסי

אופק לוגסי

היי כאן אופק, מייסד ובעלים של קבוצת הורייזן גרופ . הקמתי את הקבוצה מתוך מציאת סיפוק ואיתור התשוקה שלי בחיים - בעבודה עם אנשים, עזרה והכוונה לדרכי פעולה המאפשרים התפתחות, הגשמה ויצירת איכות חיים ורמת חיים.

בעל הסמכה בינלאומית לתכנון פיננסי (CFP), קורסים והכשרות נוספות וניסיון שטח מוכח עם מעל 230 בעלי עסקים וחברות.

בחרתי לשים את הפוקוס שלי בבעלי עסקים לאחר שנפלה אצלי ההבנה שלא כל בעל עסק הוא יזם ושהדרך היחידה לצאת ממשבצת "השכיר בעסק" היא תכנון עסקי כלכלי אמיתי שמאפשר צמיחה, ביצוע משימות ועמידה ביעדים.

רוצים להשאר מעודכנים?

הצטרפו לניוזלטר שלנו!

רוצים להשאר מעודכנים?

הצטרפו לניוזלטר של HORIZON

דילוג לתוכן