כמה מרוויחה הפקת האח הגדול? הפירוק הכלכלי המלא

דמיינו עסק שמעסיק כ-200 עובדי הפקה במשמרות מסביב לשעון, מחזיק נכס מאויש 24/7, ומגלגל בעונה אחת עשרות מיליוני שקלים – ומצליח לעשות זאת בלחץ של מלחמה, תחרות ורייטינג מתנדנד. זה לא תיאור של מפעל. זה תיאור של הפקת ״האח הגדול״.

השאלה ״כמה מרוויחה הפקת האח הגדול״ עולה כל עונה מחדש, אבל כמעט אף אחד לא ניגש אליה כמו שאנחנו ניגשים לכל עסק שיושב מולנו – כדוח רווח והפסד. אז בואו נעשה את זה ברצינות, עם הסתייגות חשובה אחת מראש: אין נתונים רשמיים מהרשת, וכל מספר כאן הוא הערכה בלבד המבוססת על פרסומים בתקשורת הכלכלית.

בקצרה: עונה שלמה של ״האח הגדול״ ברשת 13 מגלגלת לפי הערכות שפורסמו יותר מ-55 מיליון שקל הכנסות, מול עלות הפקה מוערכת של כ-15-20 מיליון שקל – כלומר מרווח גס מוערך של עשרות מיליוני שקלים. במאמר הזה נפרק את ההכנסות מול ההוצאות שורה-שורה, נסביר למה דווקא עונה 16 מורכבת יותר מבחינה כלכלית, ונראה איזה לקח בניהול כספים ורווחיות כל בעל עסק יכול לקחת מזה. כל המספרים הם הערכה בלבד.

מאת אופק לוגסי, מייסד שותף בקבוצת הורייזן

עונה 16 של ״האח הגדול״, שהיא העונה השמינית ברשת 13, החלה לשדר ב-10 במרץ 2026 בהנחיית לירון ויצמן וגיא זוארץ, עם פרס של מיליון שקל למנצח. כמו כל מותג טלוויזיוני ותיק, מאחורי הדרמה שעל המסך עומדת מכונה עסקית מתוחכמת. בואו נסתכל עליה בעיניים של מנהל כספים.

הכנסות: מאיפה באמת מגיע הכסף

הטעות הנפוצה היא לחשוב שתוכנית ריאליטי מרוויחה ״מפרסומות״. נכון, אבל זו רק שכבה אחת. ההכנסה של ״האח הגדול״ בנויה מכמה מנועים שעובדים במקביל, וזה בדיוק מה שהופך אותה לנכס כל-כך יציב עבור רשת 13.

פרסום בפריים-טיים. זה הלב. לפי הערכות שפורסמו, בחודשי השיא של העונה הכנסות הפרסום סביב התוכנית יכולות להגיע ל-15-20 מיליון שקל. תפסקת פרסומת בתוך פרק חי בשעת צפיית שיא היא מהנכסים היקרים ביותר בלוח השידורים המסחרי, מפני שהיא מבטיחה למפרסם קהל גדול שצופה בזמן אמת – דבר נדיר בעידן הסטרימינג.

חסות ראשית. מותג גדול אחד שצמוד לתוכנית לאורך כל העונה. לפי פרסומים, חסות ראשית כזו נעה בסדר גודל של כ-5 מיליון שקל לעונה. זו הכנסה כמעט ודאית שנסגרת מראש, עוד לפני שהדייר הראשון נכנס לבית – וזה בדיוק מה שמנהל כספים אוהב לראות: הכנסה צפויה שמכסה חלק נכבד מהעלות הקבועה עוד לפני העלייה לאוויר.

חסויות משניות ושילובי מותג. מעבר לחסות הראשית, מותגים נוספים משלמים, לפי הערכות, מאות אלפי שקלים עבור תפסקת פריים-טיים או נוכחות ממותגת. כאן נכנס גם ה-product placement – שילובי המותג בתוך הבית עצמו: מותג מזון, משקה, רכב או מוצר שמופיע באופן טבעי בשגרת הדיירים. זו הכנסה ״שקטה״ שלא נראית כפרסומת, ולכן יקרה במיוחד.

ערוץ ייעודי ו-VOD. כאן נכנס מודל ההכנסה החוזרת. צופים משלמים, לפי פרסומים, כ-22 שקל בחודש כדי לצפות בשידור הרציף מהבית. כשמכפילים את זה בעשרות אלפי מנויים לאורך עונה, מתקבל מנוע הכנסה נוסף ויציב, שמזכיר במבנה שלו עסקי מנויים קלאסיים – בדיוק סוג ההכנסה שמייצב רווחיות.

הצבעות ודיגיטל. הצבעות הקהל, אפליקציה, תוכן דיגיטלי נלווה ופרסום ברשתות – כל אלה מוסיפים שכבה נוספת. בנפרד כל אחד מהם נראה קטן, אבל יחד הם מרכיב משמעותי בתמהיל ההכנסות שמגוון את התלות בפרסום פריים-טיים בלבד.

סך הכל, ההכנסות של עונה שלמה הוערכו בפרסומים ביותר מ-55 מיליון שקל. כדאי לראות איך הסכום הזה מתפרק – כפי שתואר בכלכליסט ובסקירות נוספות בתקשורת הכלכלית.

הוצאות: כמה באמת עולה להפיק עונה

עכשיו לצד השני של המאזן. הפקת ״האח הגדול״ היא אחת ההפקות היקרות בטלוויזיה הישראלית, ולא במקרה. עלות ההפקה של עונה הוערכה בפרסומים בכ-15-20 מיליון שקל. בואו נראה לאן הכסף הזה הולך.

צוות הפקה ענק. לפי הערכות, מאחורי התוכנית עומדים כ-200 אנשי הפקה, ועוד 50-60 בעלי מקצוע – קבלנים, אדריכלים ומעצבים – שעובדים במשמרות מסביב לשעון. זו לא הפקה שמצולמת כמה ימים ונחה. זו מכונה שפועלת 24/7 לאורך חודשים, וזה לב העלות.

בניית הבית ואחזקתו. הבית עצמו הוא נכס יקר: תכנון, בנייה, מערכות צילום מורכבות וטכנולוגיה שמכסה כל פינה. ואחרי שהוא נבנה, מתחילה ההוצאה השוטפת – אחזקת הדיירים 24/7: אוכל, אבטחה, ניקיון ותפעול רציף. כל יום שהבית מאויש הוא יום של הוצאה תפעולית, וזה הופך חלק גדול מהעלות לעלות משתנה שתלויה באורך העונה.

שכר מנחים. מנחים מובילים הם נכס בפני עצמו, ושכרם מרכיב משמעותי בתקציב. נדגיש: אין נתון רשמי לגבי שכר המנחים, וכל מספר שמתפרסם הוא הערכה בלבד. מה שברור הוא שמנחה מוכר מצדיק את עלותו בכך שהוא מושך ומחזיק קהל – כלומר משפיע ישירות על צד ההכנסות.

שיווק וקידום. קמפיין שמביא את הקהל למסך לפני העלייה לאוויר ולאורך העונה. בלי תקציב שיווק, גם התוכן הטוב ביותר לא מגיע לקהל – וזו עלות שמשרתת ישירות את הרייטינג, שמתורגם בהמשך למחירי הפרסום.

הפרס. מיליון שקל למנצח – העונה הוכתר גל רובין כזוכה עונה 16, והפרס משולם לו. בהשוואה לסעיפים האחרים, זה דווקא אחד הסעיפים ה״קטנים״ – ולקח חשוב כשלעצמו: הפרס הוא הפנים השיווקיות של התוכנית, אבל לא מרכז הכובד של ההוצאה. כמה מהמיליון הזה באמת נשאר ביד הזוכה אחרי מס פירטנו בנפרד בכתבת הגמר.

דוח רווח והפסד מוערך – עונה שלמה

הנה ניסיון לרכז הכל לטבלה אחת בסגנון דוח רווח והפסד. שוב, ובלי הסתייגות זה לא יהיה הוגן: אין נתונים רשמיים, והמספרים הם הערכה מבוססת פרסומים בלבד, בטווחים רחבים. ראו את הטבלה כמסגרת חשיבה, לא כמאזן מבוקר.

הבהרה: כל המספרים במאמר הם הערכות בלבד, המבוססות על ניסיון עסקי-פיננסי וניתוח מקצועי של קבוצת הורייזן יחד עם מידע גלוי שפורסם באינטרנט ובתקשורת הכלכלית. אין מדובר בנתונים רשמיים של רשת 13 או של ההפקה, והם מוצגים בטווחים, עשויים להשתנות מעונה לעונה, ונועדו להמחשה ולהבנת מבנה הכלכלה של הפקה כזו. הערכת המרווח של כ-30 מיליון שקל היא הערכת רווחיות היסטורית ולא נתון של העונה הנוכחית.

גם אם נסתכל על הקצוות התחתונים של הטווחים, מתקבלת תמונה ברורה: מדובר במנוע רווחיות חזק. וזה בדיוק מה שהופך את ״האח הגדול״ למותג שרשת 13 שומרת עליו – לא בגלל הדרמה, אלא בגלל המאזן.

עונה 16 – למה דווקא השנה מורכבת יותר

כאן מתחיל החלק המעניין כלכלית. לפי פרסומים בתקשורת, עונה 16 נחשבה חלשה יותר מבחינת רייטינג, וזה לא רק עניין של תוכן – זה עניין של תמחור. הקשר הוא ישיר: רייטינג קובע את מחיר הפרסום, ומחיר הפרסום קובע את ההכנסה.

הרייטינג ירד. דווח כי הרייטינג הממוצע של העונה עמד על כ-16.8% מול כ-17.7% אשתקד (2025), ולפי פרסומים בחלק מהפרקים הוא צנח לכ-13%. ירידה כזו בצפייה לא נשארת על המסך – היא מחלחלת ישירות לצד ההכנסות, מפני שמחיר תפסקת פרסומת נגזר מגודל הקהל.

המלחמה והמצב הביטחוני. ההפקה הושפעה מהמצב: הפתיחה נדחתה, וחלק מהקטעים צולמו מראש כדי להיערך לתרחיש של אזעקות. מבחינה תפעולית זה אומר עלויות נוספות וגמישות מתוכננת – בדיוק סוג הסיכון התפעולי שמנהל כספים חייב לתמחר מראש, ולא לגלות באמצע.

הקדמת ה״תותחים הכבדים״. לפי פרסומים, כדי להחזיק עניין ורייטינג, ההפקה הקדימה מהלכים גדולים – משימת פריז, הדחות כפולות וכניסות כפולות כמעט בכל פרק. מבחינה כלכלית זו החלטה רציונלית אבל יקרה: שורפים ״תחמושת״ דרמטית מוקדם, מה שמעלה עלויות בטווח הקצר כדי להגן על ההכנסות. זו אינה החלטה של פאניקה אלא של ניהול סיכונים – השקעה נוספת כדי לבלום שחיקה.

התחרות. במקביל, לפי פרסומים, גמר ״המירוץ למיליון״ המתחרה רשם כ-23.2% רייטינג, בעוד ״האח הגדול״ נותר מאחור. תחרות חזקה על אותו קהל בשעות השיא לוחצת על שני הצדדים של המאזן בו-זמנית: היא מקשה למשוך צופים והיא מאלצת השקעה נוספת כדי להחזיק אותם.

חברו את כל אלה יחד ותקבלו את הדילמה הקלאסית של רווחיות תחת לחץ: כשהביקוש (הרייטינג) יורד, צד ההכנסות נשחק, ובמקביל צד ההוצאות עולה דווקא כי משקיעים יותר כדי לבלום את השחיקה. הניהול של הפער הזה הוא בדיוק מה שמבדיל עונה רווחית מעונה לחוצה – והכל בגדר הערכה המבוססת על פרסומים, לא קביעה רשמית.

בין הדמויות הבולטות של העונה היה גם עומר ציפורי, שהגיע לשלב הפיינליסטים. את הסיפור המלא שלו אפשר לקרוא בסקירה על הדרך של עומר ציפורי בעונה, ואת מה שקרה לקראת הסוף בכתבת הגמר. לענייננו הכלכלי, פיינליסט בולט הוא נכס – הוא מייצר מתח, שיחה ברשת והצבעות, שכולם מתורגמים בסוף לערך מסחרי. בסופו של דבר הוכתר גל רובין כזוכה עונה 16 ונשא הביתה את הפרס – מיליון ש״ח לפני מס, בעוד עומר ציפורי סיים במקום השני.

הלקח לבעל עסק – הזווית של הורייזן

למה בכלל חברת ייעוץ פיננסי כמו הורייזן מנתחת הפקת טלוויזיה? כי ״האח הגדול״ הוא דוגמה נקייה לעיקרון שאנחנו חוזרים עליו מול כל לקוח: כל עסק הוא בסופו של דבר דוח רווח והפסד. אותן שאלות שאנחנו שואלים על הפקה ענקית, אנחנו שואלים על עסק עם חמישה עובדים.

היכן ההכנסה מתרכזת? אצל ההפקה, חלק גדול מההכנסה תלוי בפרסום פריים-טיים – כלומר במשתנה אחד תנודתי, הרייטינג. עסק שכל ההכנסה שלו תלויה בלקוח אחד או בערוץ אחד נמצא באותו סיכון בדיוק. ריבוי מנועי ההכנסה – חסות, מנויים, דיגיטל – הוא מה שמייצב.

אילו עלויות קבועות מול משתנות? בניית הבית היא עלות קבועה; אחזקת הדיירים 24/7 היא עלות משתנה שתלויה באורך העונה. בעל עסק שלא יודע לחלק את העלויות שלו לקבועות מול משתנות לא באמת יודע איפה הרווח שלו נשבר. זו אבן יסוד בכל הנדסת רווח נכונה.

מה קורה למרווח כשהביקוש יורד? זה המבחן האמיתי. עונה 16 מראה מה קורה כשהרייטינג, שהוא הביקוש, יורד – וההכנסות נשחקות בזמן שההוצאות עולות. כל בעל עסק צריך לדעת מראש מה קורה לרווחיות שלו כשהמכירות יורדות ב-15%, לא לגלות את זה בדיעבד.

איך מגנים על רווחיות תחת לחץ? ההפקה הגנה על ההכנסות בכך שהקדימה מהלכים יקרים. עסק עושה את אותו הדבר בכלים שלו: ניהול כספים מסודר, בקרה תקציבית הדוקה, ולעיתים גיוס אשראי מתוכנן מראש כדי לעבור תקופה לחוצה בלי לפגוע בליבה. ההבדל בין החלטה טובה לפאניקה הוא תכנון מוקדם.

זה כל מה שאנחנו עושים: ניהול כספים, הנדסת רווח ובקרה תקציבית – לקחת עסק ולהפוך אותו לדוח רווח והפסד שאפשר באמת לנהל לפיו. כשמבינים איפה מתרכזת ההכנסה, איך מתנהגות העלויות ומתי המרווח נשבר, מקבלים החלטות טובות יותר גם בלחץ.

רוצים לראות איך נראה דוח הרווח וההפסד של העסק שלכם – ואיפה מסתתר הרווח?
נשמח לעבור איתכם על המספרים בשקט, בלי התחייבות. דברו איתנו ונראה איפה אפשר לחזק את הרווחיות והבקרה התקציבית.

המידע במאמר נשען על פרסומים בתקשורת הכלכלית, ביניהם סקירה בביזפורטל ועמוד התוכנית הרשמי ברשת 13. כל הנתונים הכספיים הם הערכה בלבד.

שאלות ותשובות