איך להעריך שווי חברה נכון: 3 השיטות העיקריות והבחירה הנכונה
בקצרה
הערכת שווי חברה היא לא נוסחה אחת. יש שלוש שיטות עיקריות שכל אחת מהן רלוונטית בהקשר אחר: שיטת מכפילי השוק, שיטת היוון תזרימי המזומנים (DCF), ושיטת השווי הנכסי. הבחירה בין השיטות, ועוד יותר מזה, ההבנה כמה שווה כל אחת מהן בהקשר הספציפי שלך, היא שעושה את ההבדל בין הערכת שווי שתעמוד מול קונה רציני, לבין הערכה שתתבטל בפגישה הראשונה. במאמר הזה נסביר את שלוש השיטות, מתי להשתמש בכל אחת, מה הטעויות הנפוצות, וכמה זה עולה לעשות הערכה מקצועית.
למה בכלל צריך הערכת שווי חברה
בעלי עסקים פונים אלינו עם בקשה להערכת שווי בכמה הקשרים מרכזיים:
- מכירת החברה, חלקית או מלאה
- כניסת שותף או משקיע חדש
- חלוקת רכוש בגירושין או בירושה
- תכנון מס, במיוחד בעסקאות בעלי עניין
- בניית תוכנית עסקית או גיוס אשראי בנקאי, שבהן השווי משמש כאסמכתא לחוסן הפיננסי של החברה
בהקשר האחרון, השווי הופך לחלק בלתי נפרד מתיק האשראי שמוגש דרך פתרונות אשראי והנדסת מימון.
בכל אחד מההקשרים האלה, השווי שיתקבל מהערכה מקצועית הוא לא רק מספר. הוא כלי משא ומתן, אסמכתא משפטית, ולעיתים בסיס לתביעה או הגנה משפטית. הערכה רעה תעלה לבעל העסק כסף, גם אם המספר נראה גבוה. הערכה טובה תקבל ערך גם בלי שתצטרך להתעמת עליה.
מי שמתכנן עסקה משמעותית בעסק שלו צריך לדעת מראש מה השווי האמיתי שלו, ולא לסמוך על אינטואיציה. רוב בעלי העסקים מעריכים את החברה שלהם פי שניים מהשווי הריאלי שלה. רוב הקונים והמשקיעים יודעים את זה, ויסרבו לשלם יותר מהשווי הכלכלי האמיתי. זאת אחת הסיבות שעסקים שמתכננים עסקה רוצים גם CFO במיקור חוץ שיעבור על המספרים ויסדר את הדוחות לפני שהם מוצגים בחוץ.
שיטה 1: שיטת מכפילי השוק
שיטת מכפילי השוק היא הנפוצה ביותר במשק הישראלי, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים. העיקרון פשוט: בודקים מה היה השווי של חברות דומות שנמכרו לאחרונה, מחשבים את היחס בין השווי לבין הרווח או המכירות שלהן, ומיישמים את אותו מכפיל על החברה שלך.
למשל, אם חברות דומות בענף שלך נמכרו לפי מכפיל של 4 על הרווח התפעולי, והרווח התפעולי שלך הוא 800 אלף שקל בשנה, השווי המוערך שלך יהיה 3.2 מיליון שקל. אם המכפיל הוא 1 על המכירות, ומחזור החברה שלך הוא 5 מיליון שקל, השווי יהיה 5 מיליון.
היתרון של השיטה הזאת הוא שהיא משקפת את המציאות בשוק. אם קונים בענף לא מוכנים לשלם יותר ממכפיל מסוים, אין טעם לחשב שווי גבוה יותר בשיטות אחרות.
החיסרון הוא שהיא מסתמכת על נתוני עסקאות שלא תמיד זמינים בישראל. במדינות עם שווקים גדולים יותר, יש בסיסי נתונים מסודרים של עסקאות M&A. בישראל, חלק גדול מהעסקאות לא מתפרסם, וצריך מומחה ש"מכיר את הענף" כדי לדעת איפה נסגרות עסקאות באמת.
בשירותי הערכת שווי וייעוץ Due Diligence אנחנו מחזיקים מאגר עסקאות פנימי של מאות עסקאות שליווינו לאורך השנים, ולכן הערכה במכפילים יוצאת מבוססת על נתונים ולא על השערות.
שיטה 2: היוון תזרימי המזומנים (DCF)
שיטת ה-DCF, או Discounted Cash Flow, היא השיטה הקלאסית בעולם הפיננסים האקדמי. היא מבוססת על הרעיון שהשווי של חברה הוא הסך של תזרימי המזומנים שהיא תייצר בעתיד, מהוונים לערך הנוכחי שלהם.
בפועל, התהליך הוא: בונים תחזית של תזרימי המזומנים לחמש עד עשר שנים קדימה, מוסיפים ערך שייר (terminal value) לתקופה שאחרי, ומהוונים את הכל לפי שיעור היוון שמשקף את הסיכון של העסק.
היתרון של DCF הוא שהיא מתחשבת בעתיד הספציפי של העסק שלך, לא במה שעסקים אחרים עשו בעבר. אם יש לך תוכניות צמיחה ריאליות, לקוחות חדשים בצנרת, או יתרון תחרותי שיתפתח, DCF תכניס את זה לחישוב.
החיסרון הוא שהיא רגישה מאוד להנחות. שינוי קטן בשיעור ההיוון או בקצב הצמיחה הצפוי יכול לשנות את השווי בעשרות אחוזים. לכן DCF מתאימה בעיקר לעסקים בוגרים עם תזרימים יציבים, או לחברות עם מודל עסקי ברור וחזוי.
בעסקים קטנים מאוד, או בעסקים תנודתיים, ה-DCF הופכת לתרגיל אקדמי שמייצר מספרים שלא יחזיקו במשא ומתן. במקרים כאלה עדיף להשתמש במכפילים או בשיטה הנכסית.
שיטה 3: השווי הנכסי
השיטה השלישית היא חישוב השווי על בסיס הנכסים נטו של החברה: כל הנכסים פחות כל ההתחייבויות. זה מה שנשאר אם פירקת את החברה היום ומכרת את הכל.
השיטה מתאימה במיוחד לחברות עם נכסים מוחשיים גדולים: נדל"ן, ציוד, מלאי. גם לחברות שלא מייצרות רווח משמעותי או שתזרים המזומנים שלהן שלילי, השיטה הנכסית היא לעיתים השיטה היחידה שתספק שווי הגיוני.
החיסרון הוא שהיא לא מתחשבת בערך הלא מוחשי של החברה: המותג, מאגר הלקוחות, היחסים, הידע של הצוות. בחברות שירותים או חברות טכנולוגיה, רוב השווי נמצא בנכסים הלא מוחשיים האלה, והשיטה הנכסית תיתן הערכה נמוכה משמעותית מהשווי האמיתי.
במקרים רבים, השיטה הנכסית משמשת כרצפה: היא קובעת את השווי המינימלי של החברה. אף קונה לא ישלם פחות משווי הנכסים נטו, כי הוא יכול פשוט לקנות את הנכסים במקום את החברה.
איזו שיטה לבחור
בחירת השיטה הנכונה תלויה בכמה גורמים. הראשון הוא סוג העסק. עסק שירותים או טכנולוגיה? כנראה DCF או מכפילים. עסק תעשייתי או נדל"ן? בדרך כלל הנכסי. עסק רגיל בענף עם הרבה עסקאות מוכרות? מכפילים.
הגורם השני הוא המטרה. למכירה לקונה רציני, מכפילים עם DCF משלים. לחלוקת רכוש, יותר משמעותית להציג שווי שמרני, ולכן השווי הנכסי או DCF עם הנחות שמרניות. לבנק לצורך אשראי, מקובל לשלב את שלוש השיטות ולקחת ממוצע משוקלל.
הגורם השלישי הוא איכות הנתונים. עסק עם דוחות מסודרים לחמש שנים אחורה יכול להפעיל DCF טובה. עסק שדוחות שלו לא מסודרים, יצטרך להסתפק במכפילים או בנכסי.
בפועל, הערכת שווי מקצועית כוללת לעיתים שילוב של השיטות. כל שיטה מספקת זווית ראייה אחרת, והשווי הסופי הוא ממוצע משוקלל שלוקח בחשבון את הבולטות של כל שיטה לעסק הספציפי. הצוות האסטרטגיה שלנו בנוי לעבוד בדיוק ככה.
5 הטעויות הנפוצות בהערכת שווי
בעסקים שמגיעים אלינו לאחר שכבר עשו הערכת שווי קודמת, אנחנו רואים שוב ושוב את אותן טעויות.
הטעות הראשונה היא להתבסס רק על הרווח החשבונאי. הערכת שווי מקצועית מתבססת על EBITDA או על תזרים מזומנים תפעולי, לא על הרווח הנקי שמושפע מהוצאות לא מזומנות, ממיסוי, ומבחירות חשבונאיות שיכולות להטות את התמונה.
הטעות השנייה היא לא לנרמל את הדוחות. עסק משפחתי בדרך כלל כולל הוצאות אישיות שנכנסות לדוחות, משכורות שלא בשוק, ושימוש פרטי בנכסי החברה. לפני שמחשבים שווי, צריך לנרמל את הדוחות ולהציג את הרווח התפעולי האמיתי שיתקבל אצל קונה. תהליך כזה הופך מהיר ומדויק יותר עם מערכת Plusto שמזהה אוטומטית עלויות שאינן תפעוליות לעסק.
הטעות השלישית היא להשתמש בשנה חריגה. אם השנה האחרונה הייתה יוצאת דופן בגלל קורונה, מלחמה, פרויקט חד פעמי, או לקוח חריג, חישוב השווי על בסיסה יוביל לעיוות. צריך ממוצע של 3 שנים, או נטרול האירועים החריגים.
הטעות הרביעית היא להתעלם מהסיכונים. עסק שתלוי בלקוח אחד, או באדם אחד, או בענף שיש לו רוחות נגדיות, שווה פחות מעסק זהה במספרים אבל מפוזר ויציב. הערכה מקצועית מתחשבת בסיכונים האלה, לעיתים על ידי הגדלת שיעור ההיוון או על ידי הפחתת מכפיל.
הטעות החמישית היא לסמוך על מחשבונים אינטרנטיים. יש באינטרנט עשרות מחשבונים שמבטיחים הערכת שווי בלחיצה. הם מספקים מספר, אבל הוא לא יחזיק במשא ומתן. קונה רציני, או רואה חשבון של קונה, יזרוק את ההערכה הזאת בשנייה, ואתה תחזור לאפס.
איך לבחור מעריך שווי מקצועי
הערכת שווי שלא תחזיק במשא ומתן או בבית משפט היא בזבוז כסף. הנה 5 הסימנים שצריך לבדוק לפני שבוחרים מעריך:
- ניסיון בענף שלך, מעריך שלא הכיר עסקים בענף שלך לא יידע מה הם המכפילים הסבירים, מה הם הסיכונים הספציפיים, ואיך להציג את העסק בצורה שתעמוד במשא ומתן
- הסמכה מקצועית, בישראל יש כמה תארים מקצועיים: רואה חשבון מומחה (CPA) עם התמחות בהערכות שווי, מעריך שווי מוסמך (ASA), או מומחה M&A
- יכולת להציג את ההערכה בפני בעלי עניין, מעריך שיודע לכתוב דוח אך לא יודע להגן עליו בפגישה עם קונה או עם רשויות מס, אינו שווה את ההשקעה
- שקיפות בעמלות, הערכת שווי מקצועית עולה בין 15 ל-50 אלף שקל לעסק קטן-בינוני, תלוי במורכבות. תמחור מתחת לזה לעיתים מעיד על איכות נמוכה
- היעדר ניגוד עניינים, אם המעריך גם מנהל את החשבונות של החברה או מתעסק במכירה שלה, יש ניגוד עניינים שעלול לפגוע באובייקטיביות
ב-Horizon, בכוונה תחילה, פעילות הערכת השווי מופרדת מפעילות ייעוץ מיזוגים ורכישות שלנו, כדי להבטיח אובייקטיביות.
כמה זה עולה
טווח המחירים להערכת שווי מקצועית בישראל נע בין כמה אלפי שקלים להערכה פשוטה ועד למעלה ממאה אלף בעסקאות מורכבות:
- הערכה בסיסית בעסק קטן עם דוחות מסודרים, בענף סטנדרטי: 15 עד 25 אלף שקל. דוח של 20 עד 30 עמודים, מתאים לכניסת שותף קטן או לחלוקת רכוש
- הערכה מקיפה בעסק בינוני, כולל ניתוח רגישות וכמה שיטות חישוב: 30 עד 50 אלף שקל. הרמה המקובלת לעסקאות מכירה רציניות, או לעסקאות בעלי עניין שדורשות אסמכתא מול רשויות המס
- הערכה מורכבת לחברה גדולה, או הערכה שתשמש בבית משפט, או הערכה לחברה הייטק עם נכסים לא מוחשיים מורכבים: 60 עד 150 אלף שקל. כוללת לעיתים שני מעריכים, סקרי שוק עצמאיים, וניתוחים נרחבים
בעסקאות M&A גדולות, ההערכה היא חלק מתהליך Due Diligence שלם, שעלותו הכוללת יכולה להגיע ל-200 ועד 500 אלף שקל. במקרים האלה, ההערכה היא שיקול שולי בעלות הכוללת, אבל היא קריטית להצלחת העסקה.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לבצע הערכת שווי
הערכה בסיסית: 2 עד 3 שבועות מרגע קבלת הדוחות. הערכה מקיפה: 4 עד 6 שבועות. הערכה לחברה מורכבת: 6 עד 10 שבועות, לעיתים יותר אם יש צורך בסקרי שוק או בחקירת ענף מיוחדת.
האם אפשר להעריך שווי לבד
אפשר לעשות הערכה ראשונית פנימית כדי להבין סדר גודל. אבל לכל שימוש רציני, מכירה, חלוקת רכוש, רשויות מס, או בנק, צריך הערכה של גורם בלתי תלוי מקצועי. הערכה עצמית לא תתקבל על ידי שום בעל עניין חיצוני.
מה ההבדל בין הערכת שווי ל-Due Diligence
הערכת שווי מספקת מספר: כמה שווה החברה. Due Diligence היא בדיקת נאותות מקיפה שכוללת בדיקה משפטית, חשבונאית, מסחרית, ומבצעית. הערכת שווי היא חלק מ-Due Diligence, אבל לא לבד. בעסקאות רציניות שתי העבודות מתקיימות במקביל.
האם השווי משתנה לפי המטרה
כן, וזה לגיטימי. אותה חברה תקבל הערכת שווי שונה במקצת לכל מטרה: למכירה לקונה אסטרטגי, למכירה למשקיע פיננסי, לחלוקת רכוש, לעיזבון. הסיבה היא שכל מטרה משלבת הנחות שונות לגבי קצב הצמיחה, הסיכון, וההזדמנויות. הערכה מקצועית תציין מראש את ההקשר ואת ההנחות.
האם הערכת שווי משפיעה על המס
כן, ובהשפעה משמעותית. בעסקאות בעלי עניין, רשויות המס יכולות לתקוף הערכה שלא נראית להן ריאלית, ולחייב במס על הפרש. הערכה מקצועית של מעריך מוסמך מספקת הגנה משפטית במצבים האלה. עסקים שמתכננים עסקאות בעלי עניין צריכים להתחיל מהערכת שווי, לא לחכות שהמס יבקש אותה.
השורה התחתונה
הערכת שווי חברה היא לא תרגיל מתמטי, היא כלי אסטרטגי. הבחירה בשיטה הנכונה, ההכנה הקפדנית של הדוחות, והעבודה עם מעריך מקצועי שמכיר את הענף, ההבדל בין הערכה שעוצרת עסקה לבין הערכה שמובילה אותה להצלחה. עסקים שמתחילים מהערכת שווי לפני שהם מתחילים מו"מ מצליחים לסגור עסקאות בערכים גבוהים יותר ובתנאים טובים יותר. זאת ההשקעה הכי משתלמת בעסקה.
אם אתה במקום שבו אתה שוקל מכירה, כניסת שותף, או עסקת בעלי עניין, פגישת היכרות חינמית עם צוות הערכת השווי שלנו תיתן לך תמונה ראשונית של מה שווה החברה שלך באמת, לפני שאתה יוצא לשוק.
