בקצרה
יום הבחירות לכנסת ה-26 ייערך ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026. עבור רוב העובדים זהו יום שבתון בתשלום מלא לפי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, ולא יום חופש על חשבון המכסה. שתי נקודות שמעסיקים טועים בהן: תשלום של 200% לעובד שכן עבד אינו חובה חוקית גורפת אלא נגזר מהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, ולכן חל רק על חלק מהעובדים; ותנאי הזכאות של 14 יום שנוי במחלוקת פרשנית שטרם הוכרעה בבית הדין הארצי לעבודה. מי שיתכנן את אוקטובר רק בסוף אוקטובר ישלם על זה פעמיים.
בכל מערכת בחירות חוזרת אותה שיחה במשרד. בעל עסק מגלה שלושה ימים לפני המועד שכל העובדים לא מגיעים, שהוא משלם להם יום מלא, ושהחודש הזה מכיל יום עבודה אחד פחות ממה שהוא תכנן. ואז מגיעה השאלה השנייה, המסובכת יותר: מה עם מי שכן עבד. המחלקה אומרת 200%, מישהו אחר אומר יום חופש חלופי, ובפועל אף אחד לא בטוח על מה הוא חותם בתלוש.
נותרו כ-30 יום. יום הבחירות לכנסת ה-26 נקבע ליום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"ז, 27 באוקטובר 2026, לפי הודעת ועדת הבחירות המרכזית. זה מספיק זמן כדי להפוך את היום הזה מהפתעה תזרימית להחלטה מתוכננת. המדריך הזה עובר על מה שהחוק באמת אומר, איפה הוא לא סגור, ומה זה עושה למשכורת ולתזרים של אוקטובר.
מה קובע החוק, ומה הוא דווקא לא קובע
הבסיס המשפטי הוא סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת. הוא קובע שיום הבחירות הוא יום שבתון, ושעובד שנעדר מעבודתו בשל כך זכאי לשכר כאילו עבד. המשמעות המעשית לבעל העסק פשוטה: זה לא יום חופש. אסור לנכות אותו ממכסת החופשה השנתית של העובד, ואסור להתנות את התשלום בהצבעה בפועל. עובד שנסע לחו"ל, עובד שנשאר בבית, ועובד שהצביע בשעה שמונה בבוקר, כולם מקבלים את אותו תשלום.
וכאן מגיע מה שהחוק לא קובע, וזה בדיוק המקום שבו עסקים נופלים. החוק אינו קובע תשלום מוגדל אוניברסלי לעובד שכן הגיע לעבודה. הנוהג המוכר של 200%, או לחלופין שכר רגיל בתוספת יום חופש במועד אחר, אינו הוראה שנמצאת בחוק הבחירות עצמו. הוא נובע מהסכמים קיבוציים ומצווי הרחבה, ולכן הוא חל על חלק מהעובדים ולא על כולם. ההבדל הזה שווה כסף אמיתי: עסק שמשלם 200% לכל מי שעבד כי "ככה זה עובד" עלול לשלם תוספת שהוא לא היה חייב בה, ועסק שמשלם 100% לעובד שכן מכוסה בצו הרחבה עלול למצוא את עצמו בתביעה.
הכלל המעשי: לפני שמחליטים כמה משלמים, בודקים אם הענף שלכם מכוסה בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי שקובע תוספת ליום שבתון. זו בדיקה של חצי שעה בתלוש ובהסכם, והיא נעשית עכשיו ולא ב-26 באוקטובר בערב.
מי זכאי לשבתון בתשלום, ואיפה הפרשנות עדיין פתוחה
הזכאות אינה אוטומטית לכל מי שמופיע בתלוש. התנאי הוא קשר עבודה בן 14 יום לפחות סמוך ליום הבחירות. וכאן יושבת מחלוקת פרשנית שכדאי להכיר: יש פרשנות שלפיה מדובר ב-14 ימי עבודה רצופים בפועל, ויש פרשנות שלפיה מספיקים 14 ימים של קיום יחסי עבודה, גם אם העובד לא עבד בכולם. הסוגיה טרם נדונה בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, ולכן אין תשובה חד משמעית.
למי זה רלוונטי בפועל? לעסקים שקלטו עובדים באוקטובר. עובד שהתחיל ב-20 באוקטובר נמצא בבירור מחוץ לתמונה. עובד שהתחיל בתחילת החודש נמצא בתוכה. עובד שהתחיל באמצע, או עובד במשרה חלקית שעבד רק שלושה ימים בשבוע לאורך החודש, יושב בדיוק על קו התפר שבו שתי הפרשנויות נותנות תשובות שונות. אם יש לכם עובד כזה, ההחלטה צריכה להתקבל ביודעין ולא בהיסח הדעת, כי היא עלולה לחזור אליכם.
נקודה נוספת שנשכחת: עובד במשרה חלקית שיום הבחירות נופל ביום שבו הוא ממילא לא היה אמור לעבוד אינו זכאי לתשלום. יום הבחירות הפעם הוא יום שלישי, ולכן זה נוגע לכל מי שמעסיק עובדים בימים קבועים ולא במשרה מלאה. בדקו את סידור העבודה לפני שאתם מריצים שכר, כי זה הסוג של תיקון שקשה לעשות אחרי שהתלוש יצא.
מי כן רשאי לדרוש עבודה ביום הבחירות
השבתון אינו חל על כולם. יש רשימה של שירותים שבהם החוק מאפשר להמשיך לעבוד, וההיגיון שלה הוא רציפות: מה שלא יכול לעצור ליום אחד. הרשימה כוללת שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק ואספקת דלק; תקשורת, מים וחשמל; בתי אוכל, מסעדות, בתי קפה, קיוסקים, מלונות ופנסיונים; מפעלי חרושת וחקלאות בייצור רציף; תיאטראות, בתי קולנוע ומקומות בידור; עיתונות, רדיו וטלוויזיה; בתי חולים ושירותי בריאות; כוחות ביטחון והצלה; ושירותי קבורה.
חלק מהרשימה כולל גם מגבלות שעות שכדאי להכיר. הובלת לחם, פירות, ירקות וחלב מותרת עד 11:00 בבוקר. חנויות מזון רשאיות לפעול בין 06:00 ל-14:00 ולא יותר משמונה שעות. בבתי משפט מתקיימים רק דיונים דחופים, בין 08:00 ל-12:00. אלה אינן המלצות אלא גבולות, ועסק שחורג מהם חורג מהחוק.
ועוד חובה שמעסיקים בענפים האלה נוטים לפספס: גם כשמותר להעסיק, המעסיק חייב לאפשר לעובד בעל זכות בחירה להגיע לקלפי ולהצביע. לא לאשר בדיעבד, לא "אם יסתדר עם המשמרת", אלא לאפשר. מבחינה תפעולית זה אומר שסידור העבודה של 27 באוקטובר צריך להיבנות עם חלון הצבעה לכל עובד, וזה עוד סיבה לבנות אותו מוקדם.
עובד שעתי, עובד חדש ועובד חלקי: איפה החישוב משתנה
עובד חודשי הוא המקרה הפשוט. הוא מקבל את משכורתו החודשית במלואה, ואין בתלוש שינוי. עובד שעתי הוא הסיפור המסובך יותר, וגם הנפוץ יותר בעסקים קטנים ובינוניים. הוא זכאי לקבל ביום הבחירות את השכר היומי שהיה מקבל אילו עבד באותו יום, והשאלה היא כיצד מחשבים "היה מקבל" כשהשעות משתנות מחודש לחודש.
קיימות שלוש שיטות חישוב מקובלות: ממוצע על שלושת החודשים האחרונים, ממוצע על שנים עשר החודשים האחרונים, או ממוצע על שלושת החודשים המלאים ביותר. בעסק עונתי הבחירה בין השיטות אינה טכנית אלא כספית, ופער בין שיטה לשיטה יכול להסתכם בהפרש ניכר על פני כל העובדים השעתיים יחד. חשוב שתהיה לכם שיטה אחת עקבית שתוכלו להסביר, ולא שיטה שנבחרת בכל פעם לפי מה שיוצא נוח.
ולסיום התמונה: עובד שהחל לעבוד ימים ספורים לפני הבחירות אינו עומד בתנאי הזכאות, ואין חובה לשלם לו על יום שבו לא עבד. זה נשמע טריוויאלי, אבל בעסקים שמגייסים לקראת העונה החזקה של סוף השנה זה בדיוק הבלבול שגורם לתשלומי יתר.
מה יום אחד עושה לתזרים של אוקטובר
מעבר לשאלת השכר, יום הבחירות הוא יום עבודה אחד פחות בחודש שכבר קצר. אוקטובר 2026 מגיע אחרי תקופת החגים, שבה גם ככה יש פחות ימי עבודה, והוא החודש שבו רבים מנסים לסגור את הפער. ההשפעה מורכבת משלושה רכיבים: ההכנסה שלא נוצרת ביום הזה, השכר שמשולם עליו במלואו, והתזוזה בגבייה שנגררת יום קדימה.
בעסק שירותים שמתמחר לפי שעות, יום שבתון הוא ישירות יום שאי אפשר לחייב עליו. בעסק קמעונאי הוא לעיתים דווקא יום חזק, כי אנשים פנויים, ולכן השאלה הופכת הפוכה: האם משתלם לפתוח, ובאיזו עלות שכר. בעסק שמחזיק מלאי, ההזמנות שלא יוצאות ביום הזה נדחות ומצטברות למחרת, והשאלה היא אם יש כוח אדם לקלוט את הגל. אלה שלוש החלטות שונות לגמרי, וכולן צריכות להתקבל לפני שבונים את סידור העבודה.
משלמים לעובדים על יום הבחירות?
יום הבחירות הוא יום שבתון, והשאלה מה משלמים למי שעבד ולמי שלא עבד משתנה לפי סוג ההעסקה. טעות כאן חוזרת אצל כל העובדים באותו תלוש. אפשר לבדוק איתנו את החישוב לפני שהשכר יוצא.
שליחת הודעה בווטסאפחיוג 077-571-2868או לקריאה על הנהלת חשבונות וחשבות שכרהעיקרון שאנחנו חוזרים אליו בכל תקופה כזו זהה: לא הרווח החודשי הוא הבעיה אלא העיתוי של המזומן. מי שכבר עבר את זה בתשרי מכיר את הדפוס, וזה בדיוק העיקרון שתיארנו בתוכנית התזרים של השבועיים שאחרי סוכות. אוקטובר מבקש את אותה עבודה בקנה מידה קטן יותר, וכשמדובר בתקופת בחירות שלמה ולא ביום בודד, כדאי להרחיב את המבט אל ניהול נזילות בתקופת אי ודאות.
חמש הטעויות שחוזרות אצל מעסיקים בכל מערכת בחירות
הטעות הראשונה היא להתייחס ליום כאל חופשה. זו הטעות הנפוצה ביותר והיקרה ביותר, כי היא לא מתגלה בחודש עצמו אלא בגמר חשבון, כשעובד מגלה שנוכו לו ימים מהמכסה. תיקון רטרואקטיבי של מכסת חופשה הוא עבודה מיותרת, והוא גם הסוג של דבר ששוחק אמון מול עובד ותיק בלי שום צורך.
הטעות השנייה היא להחיל כלל אחד על כל העובדים. ראינו למעלה שיש לפחות שלושה חישובים שונים: חודשי, שעתי, וחלקי שיום הבחירות נופל ביום שאינו יום עבודתו. עסק שמריץ את השכר בלי להפריד ביניהם משלם ביתר לחלק ובחסר לאחרים, ושתי הטעויות עולות כסף. ההפרדה הזו לוקחת עשרים דקות אם עושים אותה לפני, ושעות אם עושים אותה אחרי.
הטעות השלישית היא להניח שהנוהג בשוק הוא החוק. "כולם משלמים 200%" היא אמירה נכונה חלקית, כי היא נכונה בענפים שבהם יש הסכם קיבוצי או צו הרחבה שקובע זאת, ולא מעבר לכך. בדיקה אחת בתחילת אוקטובר חוסכת גם תשלום מיותר וגם חשיפה.
הטעות הרביעית היא לשכוח את חובת ההצבעה בענפים שפועלים. מעסיק שמותר לו להעסיק עדיין חייב לאפשר לעובד להגיע לקלפי. בעסק שעובד במשמרות זו החלטת תכנון, לא החלטה של רגע, ובוודאי לא משהו שנופל על אחראי המשמרת בבוקר עצמו.
והטעות החמישית היא לא לתעד. מי עבד, מי נעדר, מה שולם ולפי איזו שיטת חישוב. בעסק עם עשרה עובדים זה נראה מיותר, ובדיוק בעסק כזה אין מערכת שתשחזר את זה בעוד שנתיים. שורה אחת בקובץ ביום שאחרי היא כל מה שנדרש.
איך זה נראה בפועל בתלוש ובספרים
מבחינה חשבונאית יום הבחירות אינו רכיב חריג. לעובד חודשי אין שינוי בתלוש בכלל, והעלות פשוט נבלעת במשכורת הרגילה. לעובד שעתי נדרש רכיב נפרד שמשקף את היום, וכאן חשוב שהרכיב יהיה מסומן ולא מוטמע בתוך שעות רגילות, כדי שיהיה אפשר להסביר אותו בהמשך ולשחזר את שיטת החישוב.
לעובד שכן עבד וזכאי לתוספת לפי הסכם קיבוצי, התוספת נרשמת כרכיב נפרד ולא כשעות נוספות. זו אינה הבחנה סמנטית: שעות נוספות ותוספת יום שבתון מתנהגות אחרת בחישובים אחרים, ובלבול ביניהן מייצר שגיאה שמתגלגלת לרכיבים נוספים בתלוש.
ולבסוף, כדאי לזכור שהיום הזה נכנס לעלות המעביד של אוקטובר במלואו, גם כשלא נוצרה מולו הכנסה. בעסק שמנהל תקציב חודשי ובקרה מול ביצוע, שווה לסמן את זה מראש כסטייה מתוכננת ולא לגלות אותה בסוף החודש כפער בלתי מוסבר. זה בדיוק ההבדל בין מספר שמפתיע אתכם לבין מספר שאתם מחליטים עליו.
מה עושים עכשיו, חודש מראש
ארבע פעולות, וכולן קצרות. ראשונה: בדקו אם הענף שלכם מכוסה בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה שקובע תוספת לעבודה ביום שבתון. זו השאלה שקובעת אם תשלמו 100% או 200%, והיא היחידה ברשימה שדורשת בדיקה חיצונית.
שנייה: עברו על רשימת העובדים וסמנו שלוש קבוצות בנפרד: מי שהחל לעבוד בחודש שלפני הבחירות, מי שמועסק במשרה חלקית ובימים קבועים, ומי ששעתי. לכל אחת מהשלוש יש חישוב אחר, ובלי הסימון הזה השכר יוצא לפי ברירת מחדל אחת לכולם.
שלישית: החליטו אם אתם פועלים ביום עצמו, ואם כן, בנו את סידור העבודה עם חלון הצבעה לכל עובד. זו חובה ולא נדיבות, ובעסק שעובד במשמרות זה הבדל של תכנון.
רביעית: הריצו את תחזית התזרים של אוקטובר עם יום עבודה אחד פחות, ובדקו איפה זה נוגע. אם התוצאה היא מינוס בשבוע האחרון של החודש, הזמן לטפל בזה הוא עכשיו ולא אז. גשר אשראי שנסגר חודש מראש עולה אחרת לגמרי מגשר שנסגר בלחץ, וזה בדיוק העיקרון שפירטנו במאמר על אשראי לעסק לפני תקופות עומס.
אותם כללים בדיוק חוזרים בכל יום מיוחד בלוח השנה, ומי שבנה את השגרה הזו כבר בתשרי יגלה שאוקטובר לוקח לו חצי שעה. אם אתם רוצים שמישהו יעבור על זה איתכם לפני שהשכר יוצא, שירות הנהלת החשבונות והשכר שלנו מטפל בדיוק בנקודות האלה, ואפשר גם פשוט להשאיר פרטים ונחזור אליכם לשיחה קצרה על החודש הזה.
עדכון היערכות: נכון לתחילת אוקטובר נותרו כשלושה שבועות ליום הבחירות, וזה בדיוק החלון שבו כדאי לסגור את שלוש ההחלטות שבפרק הקודם, לעדכן את חברת השכר, ולוודא שהעובדים יודעים מראש מה צפוי בתלוש של אוקטובר. מעסיק שסוגר את זה עכשיו חוסך לעצמו את כל הבירורים של יום שלמחרת.
שאלות נפוצות על יום הבחירות למעסיק
האם חובה לשלם 200% לעובד שעבד ביום הבחירות?
לא באופן גורף. חוק הבחירות עצמו אינו קובע תוספת אוניברסלית. הנוהג של 200%, או שכר רגיל בתוספת יום חופש במועד אחר, נובע מהסכמים קיבוציים ומצווי הרחבה, ולכן חל על חלק מהעובדים בלבד. לפני שמחליטים כמה משלמים, בדקו אם הענף שלכם מכוסה בהסכם או בצו כזה. זו הבדיקה שקובעת את גובה התשלום, לא הנוהג המקובל בשוק.
אפשר לנכות את יום הבחירות ממכסת החופשה של העובד?
לא. יום הבחירות הוא יום שבתון בתשלום לפי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, ולא יום חופשה. אסור לנכות אותו ממכסת החופשה השנתית, ואסור להתנות את התשלום בהצבעה בפועל. עובד שנשאר בבית, עובד שהצביע בבוקר ועובד ששהה בחו"ל זכאים כולם לאותו תשלום, בהנחה שהם עומדים בתנאי הזכאות.
עובד שהתחיל לעבוד שבוע לפני הבחירות זכאי לתשלום?
ככל הנראה לא. תנאי הזכאות הוא קשר עבודה של 14 יום לפחות סמוך ליום הבחירות, ועובד שהתחיל שבוע לפני אינו עומד בו לפי אף אחת מהפרשנויות. כדאי לדעת שקיימת מחלוקת פרשנית האם מדובר ב-14 ימי עבודה בפועל או ב-14 ימים של קיום יחסי עבודה, והיא טרם הוכרעה בבית הדין הארצי לעבודה. המחלוקת רלוונטית למי שנמצא בדיוק על הגבול.
אני עסק שפועל ביום הבחירות. מה אני חייב לעובדים?
קודם כל לוודא שאתם בכלל בין השירותים שמותר להם לפעול, ושאתם עומדים במגבלות השעות אם יש כאלה בענף שלכם. שנית, גם כשמותר להעסיק, חובה לאפשר לכל עובד בעל זכות בחירה להגיע לקלפי ולהצביע. מבחינה תפעולית זה אומר לבנות את סידור העבודה עם חלון הצבעה לכל עובד, ולא להשאיר את זה לאלתור במשמרת.
איך מחשבים את התשלום לעובד שעתי?
עובד שעתי זכאי לשכר היומי שהיה מקבל אילו עבד באותו יום. מכיוון שהשעות משתנות, קיימות שלוש שיטות מקובלות: ממוצע שלושת החודשים האחרונים, ממוצע שנים עשר החודשים האחרונים, או ממוצע שלושת החודשים המלאים ביותר. בעסק עונתי הבחירה בין השיטות משפיעה על הסכום, ולכן חשוב לקבוע שיטה אחת עקבית שאפשר להסביר ולהחיל על כל העובדים.
מתי יום הבחירות לכנסת ה-26 והאם הוא שבתון?
הבחירות לכנסת ה-26 ייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026 (ט״ז בחשוון תשפ״ז). לפי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, זהו יום שבתון, ולרוב העובדים הוא יום חופשה בתשלום מלא שאינו יורד ממכסת החופשה השנתית. שירותים חיוניים שנקבעו בהודעת ועדת הבחירות המרכזית פועלים כסדרם, נכון ל-2026.
אילו עסקים מותר לפתוח ביום הבחירות?
שירותים חיוניים פועלים לפי הודעת ועדת הבחירות המרכזית: תחבורה, מזון, בריאות, תקשורת ועוד, וחלקם במגבלות שעות, למשל חנויות מזון בין 06:00 ל-14:00 ולא יותר משמונה שעות. עסק רגיל רשאי לפעול רק בהסכמת העובדים, עם תגמול מוסכם מראש. מהניסיון של הורייזן, את ההסכמות האלה סוגרים בכתב לפני סוף אוקטובר, לא ביום עצמו.
