מיסוי רילוקיישן לבעל עסק: 5 החלטות לפני שעוזבים

אפשר לארוז דירה, לרשום ילדים לבית ספר חדש ולקבל ויזת עבודה תוך שלושה חודשים, ועדיין להישאר תושבי ישראל לצורכי מס במשך שנים. זה קורה לבעלי עסקים יותר מלכל אחד אחר, כי החברה נשארת כאן. הלקוחות כאן, העובדים כאן, חשבון הבנק כאן, והחתימה על כל החלטה חשובה עדיין שלכם. מבחינת רשות המסים, אדם שמנהל עסק פעיל בישראל מטלפון בליסבון לא בהכרח עזב. ומי שמגלה את זה רק במכתב מפקיד השומה, שנים אחרי המעבר, משלם על שנים של חשיפה.

מאת אופק לוגסי, מייסד קבוצת הורייזן

איפה משלמים מס כשעוברים לחו״ל אבל העסק נשאר בישראל?

כשבעל עסק עובר לחו״ל ומשאיר חברה פעילה בישראל, החברה ממשיכה לשלם מס חברות בישראל, ואתם משלמים מס אישי במדינה שבה נקבעה התושבות שלכם, בתוספת מס בישראל על הכנסות שמקורן כאן. זו התשובה הקצרה. התשובה המלאה תלויה בשאלה אחת שרוב האנשים מדלגים עליה: האם באמת הפסקתם להיות תושבי ישראל, ומתי בדיוק.

יש כאן שלושה מבחנים שרצים במקביל. המבחן הראשון הוא שלכם כיחידים: האם מרכז החיים שלכם עבר לחו״ל. המבחן השני הוא של ביטוח לאומי, שמנהל קביעת תושבות משלו ולא מחכה לרשות המסים. המבחן השלישי הוא של החברה: חברה שהתאגדה בישראל היא תושבת ישראל לפי הפקודה, וחברה זרה שהשליטה והניהול שלה מופעלים מכאן נחשבת גם היא לתושבת ישראל. והם לא תמיד מסכימים זה עם זה.

מהניסיון של הורייזן בליווי בעלי עסקים שעוברים, הטעות הנפוצה ביותר היא להתייחס לרילוקיישן כאירוע אישי בלבד. עבור מי שמחזיק חברה, זה קודם כל אירוע מס תאגידי, ואת ההחלטות החשובות מקבלים כשעוד יושבים בישראל.

איך רשות המסים קובעת אם אתם עדיין תושבי ישראל?

רשות המסים קובעת תושבות של יחיד לפי מבחן מרכז החיים, כלומר לפי מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים שלכם. סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מונה את השיקולים: מקום הבית הקבוע, מקום המגורים שלכם ושל בני המשפחה, מקום העיסוק או ההעסקה הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים, ומקום הפעילות בארגונים ובמוסדות. אין כאן נוסחה. יש תמונה כוללת, והיא נבחנת בכל שנת מס מחדש.

לצד המבחן המהותי יש שתי חזקות מספריות, נכון ל-2026. חזקה ראשונה: מי ששהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, חזקה שמרכז חייו בישראל. חזקה שנייה: מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך כל השהייה שלו בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר. לעניין זה גם חלק מיום נספר כיום. שתי החזקות ניתנות לסתירה, גם על ידכם וגם על ידי פקיד השומה.

כאן בדיוק נופלים בעלי עסקים. החזקה השנייה תופסת את מי שעזב באמצע השנה אבל ממשיך לחזור לישראל לישיבות, לפגישות עם הבנק ולחגים. ומעבר לספירת הימים, המבחן המהותי שוקל את “האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים”. חברה פעילה שאתם מנהלים בפועל היא בדיוק אינטרס כזה. מי שעוזב עם משפחה, שוכר בית בחו״ל ומנתק קשרים, אבל ממשיך לנהל את החברה הישראלית באופן שוטף, נותן לפקיד השומה טיעון חזק לטעון שמרכז החיים לא זז.

את ההנחיות הרשמיות אפשר למצוא באתר רשות המסים, אבל הן לא עונות על השאלה המעשית: איך התמונה שלכם תיראה למי שיבדוק אותה בעוד כמה שנים.

למה ביטוח לאומי יכול לחשוב אחרת מרשות המסים?

ביטוח לאומי קובע תושבות בהליך נפרד לגמרי, ולכן אפשר להיות תושבי חוץ לעניין מס ובאותו זמן תושבי ישראל לעניין ביטוח לאומי. המוסד בוחן מבחן אובייקטיבי, היכן נמצאים המגורים, המשפחה, העבודה והנכסים, ומבחן סובייקטיבי, היכן האדם עצמו רואה את מרכז חייו.

לפי המוסד לביטוח לאומי, נכון ל-2026, תושב ישראל שיוצא לחו״ל ממשיך להיות רשום כתושב בחמש השנים הראשונות ליציאתו, ובתקופה הזו נשמרת הזכאות שלו לקצבאות ולביטוח בריאות ממלכתי. מי שהעביר את מרכז חייו לחו״ל באופן מלא יכול לבקש להפסיק את התושבות לפני שחלפו חמש השנים. שוהים בחו״ל באופן זמני מחויבים בדמי ביטוח לפי מעמדם והכנסותיהם.

המשמעות לבעל עסק כפולה. השארת תושבות בביטוח לאומי שומרת על זכויות, אבל יוצרת חוב שוטף של דמי ביטוח, ולעיתים גם מסר סותר: מול רשות המסים אתם מצהירים שמרכז החיים עבר, ומול ביטוח לאומי ממשיכים כתושבים. ההחלטה צריכה להיות מכוונת ועקבית, לא תוצאה של מה ששכחתם לעדכן.

מה קורה לחברה כשהבעלים כבר לא גר בארץ?

חברה שהתאגדה בישראל נשארת תושבת ישראל לפי הפקודה גם אחרי שהבעלים עבר, ולכן היא ממשיכה לשלם מס חברות בישראל בשיעור של 23%, נכון ל-2026. ההתאגדות בישראל לבדה מספיקה. מה שמשתנה הוא לא המעמד בישראל אלא מה שקורה במדינה החדשה.

הפקודה קובעת שחבר בני אדם הוא תושב ישראל אם התאגד בישראל, או אם השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל. רוב המדינות מחזיקות מבחן דומה של מקום הניהול. לכן, כשאתם מנהלים את החברה הישראלית מהבית החדש, המדינה החדשה עלולה לטעון שהחברה תושבת גם אצלה. התוצאה היא תושבות כפולה של החברה, ואז מכריעה אמנת המס בין המדינות, אם יש כזו, בדרך כלל לפי מקום הניהול האפקטיבי. לחלופין היא עלולה לטעון שנוצר לחברה מוסד קבע אצלה.

התרחיש ההפוך חשוב לא פחות. בעלי עסקים רבים מחזיקים, לצד החברה הישראלית, גם חברה זרה: חברת אחזקות, חברה שמחזיקה קניין רוחני או ישות שהוקמה לפעילות בינלאומית. חברה זרה שנוהלה עד היום מישראל היא תושבת ישראל לפי מבחן השליטה והניהול. כשאתם עוברים והניהול עובר איתכם, היא עלולה לחדול להיות תושבת ישראל. וכאן נכנס סעיף 100א, שחל על “אדם”, כלומר גם על חבר בני אדם.

לפי אופק לוגסי, מייסד הורייזן, השאלה הראשונה שצריך לשאול היא לא “איפה אני גר” אלא “מאיפה החברה מנוהלת בפועל”. דירקטוריון, מורשי חתימה, מקום קבלת ההחלטות האסטרטגיות, מי חותם על חוזים ומאיפה: כל אלה הם ראיות. אם הם לא תואמים את מה שאתם מצהירים, הרשות תסתמך על הראיות ולא על ההצהרה.

מה זה מס יציאה ואיך הוא נוגע במניות של החברה?

מס יציאה הוא מס על רווח הון שעדיין לא מומש, שנוצר ביום שבו אתם מפסיקים להיות תושבי ישראל. סעיף 100א קובע שנכס של תושב ישראל שחדל להיות תושב ייחשב כנמכר ביום שלפני הניתוק. עבור בעל עסק, הנכס העיקרי הוא בדרך כלל המניות בחברה שלו, ואם החברה שווה היום יותר ממה ששילמתם עליה, נוצר רווח הון רעיוני.

החוק מאפשר לא לשלם את המס ביום הניתוק אלא לדחות אותו למועד המכירה בפועל. במקרה כזה המס מחושב על החלק היחסי של הרווח שנצבר עד יום הניתוק, והפרשי הצמדה וריבית מתווספים רק ממועד המימוש. שיעור המס על רווח הון ליחיד הוא 25%, ולבעל מניות מהותי 30%, נכון ל-2026. פירטנו את המנגנון המלא, כולל הבחירה בין תשלום מיידי לדחייה וההשלכות של כל מסלול, במדריך על מס יציאה לפי סעיף 100א, ולא נחזור עליו כאן.

מי שמתכנן אקזיט בשנים הקרובות צריך למפות את מס היציאה לפני שהוא קובע תאריך טיסה, כי הוא קשור לשווי החברה ביום הניתוק ולשאלה אם המדינה החדשה תכיר במס שישולם בישראל.

איך מוציאים כסף מהחברה אחרי שעזבתם: משכורת, דיבידנד או משיכה?

אחרי המעבר, הדרך שבה הכסף יוצא מהחברה הישראלית משנה את התוצאה יותר מכל דבר אחר. דיבידנד לתושב חוץ מחייב ניכוי מס במקור בישראל, משכורת על עבודה שמבוצעת בחו״ל מעוררת שאלות של מקור הכנסה ושל מוסד קבע, ומשיכות בעלים שלא הוסדרו הופכות להכנסה חייבת לפי סעיף 3(ט1).

נתחיל בדיבידנד. שיעור המס על דיבידנד בישראל הוא 25%, ולבעל מניות מהותי, המחזיק 10% ומעלה, 30%, נכון ל-2026. ליחיד שהכנסתו החייבת עוברת את תקרת סעיף 121ב, שעומדת על 721,560 שקל נכון ל-2026, מתווסף מס יסף של 3% ועוד 2% על הכנסה הונית, כלומר 5% על דיבידנד. אמנת מס בין ישראל למדינה החדשה עשויה להפחית את שיעור הניכוי במקור על דיבידנד, אבל רק אם התושבות החדשה מוכחת ומתועדת, ורק לפי התנאים שבאמנה הספציפית. בלי אישור תושבות מהמדינה החדשה, החברה תנכה לפי השיעור המלא.

ואז מגיעה המדינה החדשה: חלק מהמדינות ממסות את הדיבידנד שוב ונותנות זיכוי, חלקן זיכוי חלקי. בלי מיפוי מראש, אותו דיבידנד יכול להיות ממוסה פעמיים. את השיקולים הבסיסיים בין משכורת לדיבידנד פירטנו במאמר משכורת או דיבידנד לבעל עסק, אבל אחרי רילוקיישן החישוב שם כבר לא מספיק, כי נכנסות לתמונה מדינה נוספת ואמנה.

לגבי משכורת: כשאתם עובדים פיזית בחו״ל, מקור הכנסת העבודה הוא בדרך כלל המקום שבו העבודה מבוצעת. זה יכול להיות יתרון, אבל זה גם הטיעון שהמדינה החדשה תשתמש בו כדי לטעון שהחברה מנוהלת אצלה.

הנקודה השלישית היא משיכות בעלים. סעיף 3(ט1) קובע שמשיכת כספים מהחברה שלא הוחזרה בזמן תסווג כדיבידנד, כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק. הפטור חל רק כשסכום המשיכות המצטבר לא עלה על 100,000 שקל ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנה שלפניה, נכון ל-2026. בעלי עסקים שעוברים נוטים למשוך כסף מהחברה לכיסוי הוצאות המעבר, ולהתכוון להסדיר את זה אחר כך. את האפשרויות המסודרות פירטנו במדריך איך מוציאים כסף מהחברה בלי להיתפס במס.

ויש גם את הרווחים שנשארים בחברה. החברה הישראלית ממשיכה להיות חשופה לתוספת המס על רווחים לא מחולקים בחברת מעטים, בשיעור 2% על רווחים עודפים, עם פטור כשמחולק 6% או יותר מהרווחים הנצברים, נכון ל-2026. המעבר שלכם לא משנה את זה. מה שהוא כן משנה הוא עלות החלוקה, ולכן ההחלטה האם לחלק דיבידנד או להשקיע מחדש בחברה צריכה להיבחן מחדש עם הנתונים החדשים. הרקע המלא נמצא במדריך על מס על רווחים כלואים.

מה ההבדל בין שני הליכי הניתוק בפועל?

ניתוק תושבות מול רשות המסים וניתוק מול ביטוח לאומי הם שני הליכים שונים, עם מבחנים שונים, ולוחות זמנים שונים. כדאי לראות אותם זה לצד זה, כי ההחלטות לגבי כל אחד צריכות להתקבל ביחד.

חמש ההחלטות שצריך לקבל לפני שעוזבים

תכנון מס לרילוקיישן מתחיל בחמש החלטות, וכולן צריכות להתקבל בזמן שאתם עדיין בישראל, כי אחרי היציאה חלק מהן כבר נקבעות בשבילכם.

1. מועד הניתוק ואיך הוא יתועד. קבעו תאריך יעד שבו מרכז החיים עובר, ובנו סביבו תיעוד: חוזה שכירות, רישום ילדים, ביטוח בריאות מקומי, חשבון בנק. ספרו מראש את ימי השהייה הצפויים בישראל בשנה הנוכחית ובשנתיים הבאות מול החזקות.
2. מבנה הניהול של החברה. החליטו מי מנהל את החברה בישראל בפועל: מנכ״ל מקומי, דירקטוריון עם רוב בישראל, מורשי חתימה. אם אתם ממשיכים לנהל הכל לבד מחו״ל, הכינו את עצמכם לשאלת התושבות הכפולה של החברה.
3. מה עושים עם מס היציאה. העריכו את שווי המניות ביום הניתוק, והחליטו בין תשלום עכשיו לבין דחייה למועד המימוש, בהתחשב בתוכנית למכור ובמה שהמדינה החדשה תכיר בו.
4. מסלול הוצאת הכסף. קבעו מראש אם תקבלו משכורת, דיבידנד או שילוב, בדקו את האמנה מול המדינה החדשה, והסדירו כל יתרת משיכות בעלים לפני היציאה.
5. עמדה מול ביטוח לאומי. החליטו אם אתם שומרים על תושבות ומשלמים, או מבקשים להפסיק אותה, והבינו מה זה עושה לזכויות ולעקביות מול רשות המסים.

שימו לב שאף אחת מההחלטות האלה אינה “למלא טופס”. כל אחת מהן היא בחירה בין חלופות, עם השלכות שמתגלגלות שנים קדימה. בדיוק את המיפוי הזה אנחנו עושים בתהליך של ייעוץ מס לרילוקיישן לבעלי עסקים, לפני שהמעבר קובע את התשובות בשבילכם.

כמה עולה לטעות במיסוי רילוקיישן?

הטעות היקרה ביותר במיסוי רילוקיישן היא לא שיעור מס גבוה, אלא שומה שמגיעה שנים אחרי המעבר ופותחת מחדש את כל השנים שבהן חשבתם שאתם תושבי חוץ. בשלב הזה כבר אין תכנון, יש רק ניהול נזק.

ניקח דוגמה ממחישה, והדוגמה להמחשה בלבד. בעלת חברת שירותי פיתוח, בעלת מניות מהותית, עוברת לחו״ל עם המשפחה. החברה ממשיכה לפעול בישראל והיא מנהלת אותה מרחוק, וחוזרת לישראל לכמה שבועות בכל שנה. בשנה הראשונה אחרי המעבר היא מחלקת לעצמה דיבידנד של 437,600 שקל, מניחה שהיא תושבת חוץ, ומדווחת במדינה החדשה בלבד, שם כמעט אין מס על דיבידנד זר.

כעבור שלוש שנים פקיד השומה בוחן את התיק. ספירת הימים שלה חצתה את החזקה של 425 ימים בשלוש שנים, החברה מנוהלת על ידה בלבד, ואין לה מנהל בישראל. הרשות קובעת שמרכז החיים נשאר בישראל. עכשיו היא חייבת מס דיבידנד בשיעור 30%, נכון ל-2026, כלומר כ-131,280 שקל על הדיבידנד הזה בלבד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על שלוש שנים. ואם המדינה החדשה כן גבתה מס, היא צריכה עכשיו לנהל שני הליכים כדי לקבל זיכוי, בלי ודאות שתקבל אותו במלואו.

ועכשיו התרחיש השני. אותה בעלת חברה, שישבה שלושה חודשים לפני המעבר וקיבלה את חמש ההחלטות: מינתה מנהל בישראל, ספרה ימים מראש, החליטה על מסלול דיבידנד שמנצל את האמנה, ותיעדה את הניתוק. הדיבידנד אותו דיבידנד, אבל הפעם הוא ממוסה פעם אחת, לפי שיעור ידוע, בלי הפתעות. ההבדל בין שני התרחישים הוא לא חוק אחר, אלא סדר פעולות אחר.

למה רוב בעלי העסקים מתכננים את זה מאוחר מדי?

רוב בעלי העסקים מתכננים את המס של הרילוקיישן מאוחר מדי, כי דירה, ויזה ובתי ספר בולעים את כל תשומת הלב, והמס נראה כמו משהו שאפשר לסדר “כשנתמקם”. אצל בעל עסק זה כמעט אף פעם לא נכון.

הפתרון הוא לא עוד טופס, לא עוד ייעוץ כללי בשיחת טלפון, ולא העתקה של מה שעשה חבר שעבר לאותה מדינה, אלא תוכנית אחת שמחברת את שלושת המישורים: התושבות שלכם מול רשות המסים, התושבות מול ביטוח לאומי, ומבנה החברה ואופן הוצאת הכסף ממנה. כל אחד מהם בנפרד הוא פתיר. הבעיה היא שהם משפיעים זה על זה, והחלטה נכונה במישור אחד יכולה להיות שגויה במישור אחר.

מהניסיון של הורייזן, בעלי העסקים שמגיעים הכי מוכנים הם אלה שמתחילים את התהליך שלושה עד שישה חודשים לפני היציאה. בשלב הזה עוד אפשר לשנות מבנה ניהול, להסדיר מבנה תאגידי שמתאים למעבר, לסגור יתרות משיכה ולבחור מסלול. מי שמתחיל אחרי הטיסה מגלה שחלק מהבחירות כבר נעשו בשבילו. ולמי שיש התחייבויות פתוחות, שווה לבדוק גם מה החוק מאפשר כשיוצאים מישראל עם חובות.

אם אתם בשלבי תכנון של מעבר ומחזיקים חברה פעילה בישראל, הצעד הבא הוא פגישת עבודה ממוקדת: ממפים את שלושת המישורים, בודקים את האמנה מול המדינה שאליה אתם עוברים, ויוצאים עם רשימת החלטות ולוח זמנים. אפשר לקרוא על הליווי שלנו בעמוד ייעוץ מס לרילוקיישן ומיסוי בינלאומי, ולראות את התמונה הרחבה של תכנון מס ואסטרטגיה חשבונאית לעסקים. כדי לקבוע פגישה, השאירו פרטים ונחזור אליכם לתיאום. האמור אינו מהווה ייעוץ מס פרטני ואינו תחליף לבחינה של הנתונים והאמנה הספציפיים שלכם.

שאלות נפוצות על מיסוי רילוקיישן לבעל עסק